שאלון עצמי תחילה

האם גם אתם שייכים לאותם אנשים שעם בוא החורף משתלט עליהם צורך בלתי נשלט לזחול אל מתחת לפוך ולישון?

שמחשבתם נודדת?

שנהיים יותר עצבניים?

שמרגישים חסרי אנרגיה באופן כללי ואת מעט האנרגיה הקיימת מפנים לאכילה? ולא סתם לאכילה אלא לאכילת עוגות, מאפים, לחם וכמה שיותר מהם?

לאחר שעניתם בכנות על השאלות…

אם התשובות חיוביות, אתם משתייכים כנראה לחלק מאחוז קטן באוכלוסייה הסובל מ”תסמונת הדוב”.

או במינוח המקצועי “דיכאון חורף” (Seasonal Affective Disorder = SAD).

נשמע לא הגיוני שקיימת הפרעה נפשית שכזו בחורף הישראלי שאינו מורגש כמעט לעומת מה שמתחולל במדינות אחרות, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם. על קבוצת הסיכון נמנים אנשים בסביבות שנות ה-30 לחייהם ובמיוחד נשים.

אין מה להיכנס ללחץ, סימנים אלה עוברים ככל שהימים מתארכים, כשיש יותר שעות אור, או בקיצור כשהאביב מתקרב.

תרופת הפלא שתעזור לכם לעבור את החורף

אז איך בכל זאת אפשר להישאר אופטימיים בימים אפרוריים שכאלה?

יש שימליצו לכם על מוזיקה קלאסית, על הרבה פעילות חברתית, על מאכלים משפרי מצב רוח (פחמימות מורכבות, מזונות עשירים בסיבים ואומגה 3) ואפילו על תרופות.

ואילו אנחנו ממליצים לכם לאמץ כלב!

מתברר שאחד הסודות לבריאות נפשית הוא אותו בעל הלב החם, עם 4 רגלים וזנב מכשכש.

מה יש בו בכלב שגורם לעננה השחורה להתפזר?

התשובה לכך היא למעשה מכלול של דברים. אך קודם כל יש להבין ממה נגרם הדיכאון.

ממה נובע דיכאון חורף?

“דיכאון חורף” נובע כנראה ממיעוט בחשיפה לאור השמש הגורם לירידה ברמתם של שני מוליכים עצביים – סרוטונין ודופמין.

למוליכים אלה תפקיד במתן תחושה של ערנות, שלווה ושיפור מצב הרוח.

סרוטונין גם אחראי לתחושת שובע ודופמין קשור לקשב וריכוז ולכן רמה נמוכה שלהם מביאה בנוסף לדיכאון גם לתיאבון מוגבר, חוסר ריכוז ורגזנות.

בתנאי חשיכה (בלילה ובחורף), הגוף מייצר מהסרוטונין חומר דמוי הורמון בשם מלטונין (כתוצאה מכך יורדת כמות הסרוטונין).

מלטונין מאותת למוח האדם להשרות שינה.

משערים שאצל אנשים מסוימים השפעת המלטונין יחד עם הירידה ברמת הסרוטונין והדופמין גורמת לתופעת “דיכאון החורף”.

ואיך מתקשר לכך הכלב?

כשיש ברשותכם כלב, אתם מגדילים את האפשרויות לייצר יותר סרוטונין ודופמין. אין כמו מבט מתחנן של כלב בדלת הכניסה כגורם מוטיבציה לצאת איתו לטיול.

ב- 30 דקות הליכה עם הכלב, אתם נהנים מחשיפה לשמש (בימי החורף לפעמים הטיול הזה הוא החשיפה לשמש היחידה שתזכו לה באותו היום) ומפעילות גופנית – שני דברים שתמיד מומלצים לשיפור מצב הרוח.

חשיפה לשמש מפחיתה את ייצור המלטונין ומעלה את רמת הסרוטונין והדופמין בגוף והפעילות הגופנית מעלה את זמינות הסרוטונין לגוף ומשחררת אנדורפינים.

אנדורפינים הם חומרים כימיים דמויי אופיאטים (כמו מורפין) המשוחררים בזמן מאמץ, התרגשות וצחוק וגורמים לתחושת “היי”.

אפילו 30 דקות הליכה עם הכלב יעשו את ההבדל.

חיות מחמד – מעולות נגד בדידות

בנוסף, נוכחותה של כל חיה בבית ולא רק כלב, מקלה על תחושת הבדידות, מחייבת אינטראקציה יומיומית ומפתחת את תחושת הערך העצמי, בעיקר בגלל התלות של יצור חי בכם והאחריות שאתם מפתחים כלפיו.

זה לא פלא שבדרום לונדון החלו רופאים לרשום לחולים כרוניים נזקקים מרשם ובו כתוב – כלב.

המרשם מעניק לחולה סכום המכסה את הוצאות הטיפול בו. למדינה זה משתלם, היות ובסופו של דבר נחסכת עלות האשפוזים החוזרים של חולים אלה.

האם דיכאון חורף הוא גנטי אבולוציוני…?

לא ברור אם “דיכאון חורף” הוא תזכורת אבולוציונית לשנת החורף של חלק מהיונקים, אך יש להודות שהסימנים דומים.

מה שברור הוא שלא כדאי לשקוע בו כי בכל זאת יש בחורף המון דברים מקסימים שלא כדאי לפספס, כמו דשדוש בשלוליות עם מגפיים, הליכה לאורך החוף כשגלים גבוהים מתנפצים, אבוקדו, פירות הדר וערמונים…

אז אמצו כלב וצאו לטיול!