המציאות עולה על כל דמיון…

“ברחוב לידי, בבית הפינתי, גרה משפחה. כל שנה, בתחילת החופש הגדול, אני רואה שם כלב חדש, בדרך כלל גור קטן וחמוד. בהתחלה, חשבתי שהם מוסיפים למשפחה כל שנה כלב חדש, אבל כשפגשתי פעם את אחד הילדים בגן השעשועים עם הגור, הוא סיפר לי שכל שנה הם מאמצים גור, ולקראת החגים הם מוצאים לו בית חדש…”

הסיפור הזה הוא אחד מני רבים. טיפה בים.

מספר הנטישות מגיע לשיא בתקופת הקיץ

לחלק מהכלבים, החופש הגדול הוא תקופה משנה חיים, ולא תמיד לטובה. מספר האימוצים אמנם עולה בתקופה זו, אך לפעמים האימוץ נעשה מהסיבות הלא נכונות. במקביל, גם מספר נטישות הכלבים עולה בחופש הגדול וכלבים

רבים מוצאים את עצמם חסרי בית. נכון שתופעות אלה מתרחשות כל השנה, אבל בתקופת החופש היקפן גדל.

האימוצים של החופש הגדול

האימוצים מתחילים בתחילת החופש. הילדים משועממים, ההורים מחפשים להם תעסוקה, והפתרון הוא להביא כלב הביתה, שיעשה שמח בתקופת החופש.

אבל החופש, כמו כל חופש, נגמר, ואיתו גם ההתלהבות מהכלב.

לילדים יש שיעורים, חוגים, ושלל עיסוקים, ופשוט אין להם זמן יותר להשקיע בכלב.

פתאום הכלב לא כזה חמוד ומתוק, פתאום הוא נטל ומעמסה ומנטל ומעמסה עדיף להיפטר. אז במקרה הטוב, הכלב מוחזר לעמותה ובחלק מהמקרים הוא פשוט נזרק לרחוב. הוא סיים את תפקידו, הם כבר ימצאו כלב חדש בחופש הגדול הבא…

הנטישות של החופש הגדול

עצובים לא פחות הם הסיפורים על כלבים שבעליהם יוצאים לחופשה ארוכה ומגניבה.

ומה קורה לאותם כלבים? נקשרים לגדר של שדה התעופה, לא נאספים מהפנסיון, מובאים לעמותות, או פשוט נזרקים לרחוב.

למשל, כתבה שפורסמה בעיתון על כלב בן 12 (!!!), שנקשר לגדר בשדה התעופה כי לבעלים שלו “כאב הלב להעביר אותו בית או להרדים אותו”…

לקשור אותו לגדר, נתון לחסדי זרים – כואב פחות?

אימוץ חיית מחמד – אחריות לכל החיים

מספר הכלבים המומתים בארץ כל שנה הוא בלתי נתפס. מספר הכלבים שלבם נשבר עקב נטישה אפילו גדול ממנו!

לא מאמצים כלב לחופש רק כדי להעסיק את הילדים – בשביל זה יש קייטנות.

ילדים לא יכולים לקחת אחריות בלעדית על כלב.

לעולם לא נוטשים כלב או חתול – הם בני משפחה.

השינוי תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו…

אם מישהו פעם ישאל לדעתנו, או נמצא את עצמנו בעיצומו של דיון על כלבים, אז נספר לאותם אנשים, שלגדל חיית מחמד זו מחויבות ארוכת שנים, שמחובתנו לדאוג לה ולספק את כל צרכיה עד יומה האחרון. כך היינו רוצים שינהגו בנו.
וגם אם רק מישהו אחד ישנה את התפיסה שלו בזכותנו – זה הרבה, כי הצלנו חיים…