חיי הישרדות קשים מאוד ברחובות
אף אחד לא ממש יודע מה מספרם המדויק.
כולנו רואים אותם דרוסים בצדי הדרכים, בתוך פחי זבל, מבוהלים, בשרב, בגשם… שם הם תמיד נמצאים.
לא מוערכים מספיק
כשאנחנו ישנים, הם עושים את מה שלמזלנו הם מתמחים בו: צדים.
הם צדים ג’וקים, עכברים, חולדות (כן ולפעמים גם ציפורים וזוחלים) ומתריעים מפני נחשים.
כן, מכל אלה אנחנו נהנים, אבל לא תמיד זוכרים להודות לאחראים.
תוחלת חיים קצרה מאוד
תוחלת החיים של חתולי רחוב היא לא יותר מ 3-4 שנים, לעומת אחיהם שוכני הבתים שתוחלת חייהם מגיעה ל- 14 שנים ויותר.
אם אין מי שדואג לחתולי הרחוב למים ולאוכל, חייהם הם קשים ואומללים.
גידול יתר של האוכלוסייה ברחוב
לחתולי הבית, לעומת חתולי הבר, כושר רבייה יעיל ביותר. התוצאה היא שללא בקרה, גדלה אוכלוסיית חתולי הרחוב בטור הנדסי.
החישוב פשוט:
חתול וחתולה מקימים תוך מספר שנים שושלת של אלפי חתולים.
חתולה מתייחמת החל מגיל 5 חודשים בקצב של 3 פעמים בשנה.
רוב הייחומים מסתיימים בהריון מוצלח – בממוצע 4 חתולים לשגר.
כלומר לחתולה שתחיה רק עד גיל 4 ייוולדו 48 צאצאים!!
אך, האמת המצערת היא שלא כולם שורדים. רוב הגורים מתים מרעב, ממחלות או מתאונות דרכים וחתולים בוגרים מתים גם מהרעלות (ועוד סיבות שונות ומשונות כתוצאה מאנשים אכזריים).
חתול – חיה טריטוריאלית
הבעיה היא שחתולים הם חיות טריטוריאליות וכתוצאה מאותו טור הנדסי עולה מאד הצפיפות בסביבת אותו מקור מזון מוגבל.
המאבקים על מזון, מים, מחסה ונקבות עולים.
החתולים הופכים להיות מטרד לאנשים. הם נתפסים כחולים ו”מסריחים”. זכרים רבים גורמים לרעש באישון לילה וריח מסריח של שתן מכל הכיוונים.
הפתרון הטוב ביותר – עיקורים וסירוסים
הפתרון לכל המעורבים הוא פשוט:
עיקורים וסירוסים, סימון והחזרה לטריטוריה. מה שנקרא בעולם TNR – Trap Neuter and Release.
כך שומרת האוכלוסייה על מספר קבוע של פרטים בריאים, רגועים ושאינם מפריעים את מנוחת הדיירים.
כך נוכל נקבל בחזרה את אותם יצורים גאים ומפוארים.
אמצו חתול רחוב!
בעמותות השונות, מצפים המוני חתולים להצטרף למשפחה חמה ולהעניק לה את מה שהם יודעים להעניק כל כך טוב: חמימות, שעשוע, נאמנות והרבה צחוק.
אם אתם שוקלים לצרף חתול למשפחה – אנא אמצו מהרחוב או מאחת העמותות. הוא יהיה אסיר תודה וכולכם רק תרוויחו.
