שלום חברים, נעים מאוד ? הבנתם כבר ששמי ננה, אפשר גם לכתוב נענע, תלוי את מי שואלים.

בעיניה אני ננה, הכלבה של פיטר פן, בעיניו אני נענע – מהעציץ.

ובעיני? נו ברור, אני הננה של פיטר פן!

זאת אני:

אתם רואים בתמונה, שבלי להיות גזעניים, אני מגזע גדול, כנראה עירוב של מאלמוט עם לברדור. אבל מה זה חשוב בעצם – יצאתי יפה, נחמדה וטובה (את זה אחרים אומרים, לא אני…) וכולנו גם יודעים ש”מעורב זה הכי גזעי”!

אבל נתחיל מבראשית. ההתחלה שלי לא משהו, אין לי אפילו תעודת לידה כך שאף אחד לא יודע בדיוק בת כמה אני. זה טוב, אך זה גם רע. הרבה פעמים אני שומעת ששואלים אותה – “בת כמה הכלבה שלך? בטח מבוגרת” – זה הקטע הלא נעים. הקטע הנעים הוא שהתשובה שלה היא “לא, ממש לא. אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל היא בערך בת 5”.

בינינו, אני מרגישה שאני יותר מבוגרת אבל שיהיה… ?

הגעתי למשפחה מהכלביה של עמותת “גלבוע אוהבת חיות“. אני יודעת שהיא תומכת כבר שנים בעמותה הזאת וזה היה אך טבעי שהמשפחה תאמץ כלב משם.

לא אלאה אתכם בסיפורים על פרק חיי עד שהגעתי לכלביה, אבל הוא היה טראומתי. יחד עם זאת, לפי סיפורים ששמעתי מחברי לכלביה, הוא לא סיפור חריג.

אבל זה מאחורי ואני למדתי מהמשפחה להנות מההווה ולהסתכל באופטימיות קדימה.

ואם כבר הזכרתי את המשפחה, אז אני ממש לא אובייקטיבית, אבל זו משפחה מדהימה, בעיקר בכל מה שחשוב לנו – הגישה לבעלי חיים.

בשפתם הם מכנים זאת “משפחה שרוטה”. לא כולם באותה מידה כמובן, אבל מבחינתינו זה “שש-שש” בקוביות להיכנס למשפחה כזאת.

הכי שרוטה זו “היא”.

השנייה, ביתה הצעירה (מזמן אחרי צבא…), אחכ “הוא” וכל שאר בני המשפחה.

עם משפחת השרוטים הזו גרים בכיף כ- 30 חתולים, שני כלבים, תוכי וכן אורחים מזדמנים בחצר – טווסים, ארנבונים וקיפודים.

למשפחה יש 4 שחקני משנה בוגרים ואפילו נכדים. כולם אוהבי בעלי חיים וגרים איתם בבית!

לא אוכל לסיים את פרק ההכרות איתכם מבלי להזכיר את חברתי הטובה ביותר – שושה, היא כבר תספר על עצמה בבלוג שלה, אבל אני חייבת להזכיר שהיא שחורה ובגובה דשא… ?

בואו לקרוא עוד סיפורים שלי כאן!