פעילות גופנית – לחיים איכותיים ובריאים יותר

לפעילות גופנית מתונה יתרונות רבים:

  • משפרת את תנועתיות מערכת העיכול.
  • חיונית להתפתחות התקינה של שרירים ועצמות.
  • תורמת למניעת השמנה.
  • מסייעת בעיכוב תהליך ניוון המפרקים.
  • מחזקת את השרירים ובכך תורמת להקטנת העומס והלחץ על המפרקים והסחוס.

גם בעלי חיים זקוקים לפעילות קבועה

אכן, כמו באנשים, גם בחיות הוכח הקשר בין פעילות גופנית לעליה בתוחלת החיים ולמניעת מחלות.

עבור רוב החיות – פעילות גופנית על בסיס קבוע היא צורך חיוני כמעט כמו מים ומזון.

בטבע, הפעילות הגופנית היא חלק בלתי נפרד והכרחי בחיי היום יום והיא מאפשרת לחיות לבטא את ההתנהגות הטבעית שלהן: הגנה, מרדף, בריחה ורבייה.

המבויתים והעצלנים

ביות החיות יצר עבורן מצב לא טבעי ולא בריא בו רוב הצרכים הקיומיים מסופקים עבורן והן יכולות לצמצם מאד את טווח הפעילות הגופנית שלהן, כמו למשל חתולים הגרים בדירות, כלבים המוצאים רק לעשיית צרכים, אוגרים המוחזקים בכלוב (בטבע האוגר עובר במשך הלילה קילומטרים רבים בחיפושיו אחרי מזון).

ולכן האחריות על הפעלתן של חיות הבית מוטלת עלינו – הבעלים.

חוסר פעילות ובעיות התנהגות

חוסר פעילות גופנית אינו פוגע רק בבריאות.

הוא יכול לייצר גם בעיות התנהגות ובעיקר אצל כלבים מגזעים הידועים כפעלתניים או בעלי אופי נמרץ.

למשל, כלב שחופר בורות בחצר והורס את הריהוט והנעליים בבית:

אנשים חושבים שהתנהגות זו היא ביטוי לאיזו הפרעה אישיותית אצל הכלב.

אך מסתבר שבעת מחסור בפעילות גופנית ושעמום, כלבים נמרצים מתעלים את האנרגיה הנצברת אצלם לכיוונים לא רצויים כמו הרס בלתי פוסק של חפצי הבית, נביחות ואפילו תוקפנות.

דיכאון כתוצאה מחוסר פעילות

חיות אחרות ללא פעילות גופנית, לדוגמה ציפורים, עלולות להיכנס למצב של דיכאון ויש שיפנו את התסכול לפגיעה עצמית כמו כרסום נוצות.

אצל כלבים דיכאון יכול להוביל לליקוק עצמי עד כדי היווצרות פצע.

מהי רמת הפעילות הרצויה?

פעילות גופנית מתונה.

אין מדובר בניסיון ליצור חיה שיאנית או להביא אותה לקצה גבול יכולתה.

יש לזכור שבעיות בריאותיות שונות עלולות אף להחריף כתוצאה מפעילות גופנית מוגזמת.

לדוגמה: במקום לעזור בבניית הסחוס, פעילות מאומצת מדי יכולה לגרום לנזק ושחיקת הסחוס.

זאת גם הסיבה שבגללה פעילות צריכה להיעשות על בסיס יום יומי ולא לרכז אותה לסופי שבוע או כשמתפנה הזמן.

העיקרון המרכזי הוא לבנות תכנית הדרגתית:

ניתן להתחיל משחיה או הליכה מתונה במשך 10-15 דקות ביום, כאשר המטרה לתת לגוף הזדמנות לבנות כוח סיבולת מבלי לאמץ את השרירים יתר על המידה.

בהדרגה, אפשר להגביר את הקצב ואחרי חודש להגיע לריצה עד שעה ביום.

אפשר להפעיל את הכלב גם בצורת משחק בכדור, פריזבי, או במשחק חופשי בפארק עם כלבים אחרים.

כללי יסוד לפעילות גופנית בריאה

  • כושר גופני בונים בצורה הדרגתית כדי לא לגרום לנזקים.
  • אם מדובר בחיה עם בעיה בריאותית או סוג בעייתי כמו כלב עם אף פחוס – יש להתייעץ עם הווטרינר.
  • לא לצאת לפעילות גופנית אחרי הארוחה.
  • בקיץ להקפיד על פעילות בשעות הקרירות.
  • פעילות בלילה תלווה בהצטיידות במחזירי אור ובווסט בטיחות לכם ולכלבכם.
  • משטחי אימון בריאים הם משטחים רכים (דשא, חול).
  • הכלב מטבעו מנסה לרצות את בעליו ולא תמיד הוא יודע מתי לעצור. לכן עלינו מוטלת האחריות לאבחן סימנים למצוקה: סימני עייפות, קשיי נשימה, קשיי הליכה וכו’.
  • יש להקפיד על אספקת מים זמינה בעת ולאחר הפעילות.

בהצלחה ולהנאתכם – הפעילים על ארבע וגם על שתיים…!