ננה, שושה ומינס – דיון פתוח לרגל השקת אתר ספץ:
מינס: האם אפשר לכנות את המעמד הזה בו הצליחו לכנס את שלושתנו יחד כ”אחרית הימים”? ואני לא מתכוונת למצב של ” וגר זאב עם כבש” כי הרי אתם יודעים שאני ממש לא מפחדת לרבוץ לידכם, מבחינתי אתם אפילו לא מייצגים זאבים, ואת ההשוואה ביני לבין היצור הפועה והעלוב שנקרא “כבש” אני דוחה בשאת נפש.
אני מתכוונת לכך שזו “אחרית הימים”, כי בדרך כלל אי אפשר לאסוף אותנו יחד בגלל שעות השנ”צ השונות שלנו (אני את שלי לא משנה כמעט בכל מחיר…) והנה הפעם הצליחו, כנראה שהמעמד היום הוא באמת מיוחד!
ננה: רגע, רגע, אני לא עוברת לסדר היום, אין הרבה כלבים הדומים לזאב יותר ממני, אז מה את מקשקשת.
נכון, על שושה אני לא רוצה לדבר כי גם אני לא מבינה מה הולך עם המוצא שלה – מה זה בכלל? לא דומה לכלום, בעצם אולי קצת לחתול חחחחח ?
שושה: טוב, אין לי מה לומר, אני פשוט עוזבת, התחלה גרועה מבחינתי, גועל נפש אחד גדול! ולחשוב שאנחנו חיים באותה המשפחה. פשוט התעללות נפשית.
ננה: טוב, אולי הגזמתי קצת אז בואו נרד מהשטויות.
מינס: אז לשם מה כינסו אותנו?
ננה: בתור המבוגרת האחראית שבחבורה, הרשו לי להסביר:
אתן מכירות את האתר שלנו SPETS.CO.IL? בו מפרסמים את הבלוגים שלנו? בקיצור הוא עלה לאוויר.
שושה: לא מבינה כלום, מה זאת אומרת עלה לאוויר? עף לו ככה בשמיים? ומה עם כל מה שכתבתי, “עורבא פרח”?
ננה: אתם מבינים למה התכוונתי כשאמרתי על שושה שלא ברור לי מה היא מייצגת? התכוונתי אמנם למראה החיצוני שלה, אבל עכשיו אני מבינה שזה יותר עמוק, משהו שנמצא בין שתי האזניים המתולתלות והתלויות שלה…
מינס: “עולה לאויר” פירושו נחשף לקהל הרחב לשיטוט, לקריאה, ללימוד ולתגובות.
שושה: ואת מה שכתבנו עד עכשיו לא קראו ומעכשיו יתחילו כולם לקרוא?
מינס: בדיוק! אחרת אני לפחות הייתי כבר מוצפת בתגובות נלהבות ולא קיבלתי עד היום אפילו אחת.
ננה: יום גדול בנות וזה מחייב!
מינס: כן, אבל קצת צניעות, האתר לא נבנה רק כדי לתת לנו במה, אנחנו שייכות אמנם לצוות האתר אבל האתר הוא אתר העוסק באופן מקצועי בכל הקשור בחיי כלבים וחתולים באשר הם ולא רק בנו. יש בו מאמרים, הוא מדבר על אורח חיים בריא, תזונה, פעילות גופנית, מודעות צרכנית ועוד נושאים מעניינים.
בקיצור, באתר הזה הכלבים והחתולים הם החשובים ביותר והוא כולו מדבר רק עליהם. איזו הרגשה נפלאה!
שושה: אני יכולה להעלות משהו שקשור ולא קשור לנושא?
מינס: נו אבל בזריזות, אני כבר לא שולטת בפיהוקים שלי.
שושה: רציתי להוסיף דווקא משהו עצוב – היום שמעתי ברדיו שמידי שנה ממיתים בישראל מדי שנה למעלה מ- 60,000 כלבים בריאים טובים ונחמדים כמונו.
ננה: אני מתעלפת.
שושה: הנושא אפילו עלה בכנסת. יש יותר מידי כלבים וחתולים בארץ. לא מעקרים נקבות ולא מסרסים זכרים, אנשים לא מאמצים מספיק והאוכלוסייה שלנו מתפוצצת ולכן מחסלים מאיתנו חברים נפלאים מדי יום.
ננה: מה אפשר לעשות?
שושה: אני ממשיכה עם מה ששמעתי – צריך לעקר ולסרס את החיות הביתיות ולא לתת להן להמליט. מי שרוצה כלב או חתול שיאמץ. ישנן קליניקות וטרינריות מיוחדות שעוזרות בכך ועושות זאת גם לכלבי וחתולי רחוב במחיר מוזל. ושנית – תגידו לכולם לאמץ ולאמץ ולאמץ, בכך מתפנה מקום לעוד כלב או חתול נטושים והמאמצים זוכים בחברים הכי טובים, נאמנים ומסורים שיש, ממש כמונו!
מינס: שושה, לזה אני קוראת “נאום הגבר”. למרות שתישארי תמיד בגובה דשא, בעיניי את גבהת היום אולי במטר!
וכולנו יחד: בהצלחה לאתר החדש שלנו, היכנסו, שוטטו ותהנו!
