בריאות טובה מתחילה בתזונה נכונה
מצבו הגופני של הכלב שלכם מעיד במידה רבה על תזונתו. אם לא יקבל את רכיבי המזון החיוניים לגופו, יפגע הדבר במצבו הגופני הכללי.
היעזרו בתמונה שלפניכם ובשאלות הנלוות אליה על מנת לבחון באיזו מידה הכלב שלכם זוכה לתזונה המתאימה לו. אם אינכם יכולים לענות בתשובות “כן” על כל השאלות, זה הזמן לשקול להעביר את הכלב שלכם למזון באיכות גבוהה.
* המידע המוגש כאן אינו מהווה תחליף להתייעצות עם וטרינר מוסמך.
בדיקות שגרתיות
חשוב שתבדקו בעצמכם את הכלב שלכם באופן קבוע וסדיר כדי לעקוב אחר מצב בריאותו.
הרגילו אותו לשגרה של נוהלי בדיקה וטיפוח יומיומיים (עדיף להרגיל אותו לכך בגיל כמה שיותר צעיר).
פעם אחת בשבוע לערך בדקו היטב את עיניו, אוזניו, פיו, רגליו וציפורניו. התהליך יארך דקות אחדות בלבד ותגלו שהוא יעיל בגילוי מוקדם של פציעה או חבלה, בטרם יחמירו. אם תגלו דבר מה חריג – אל תהססו להתייעץ עם הווטרינר.
עיניים
ודאו שעיני הכלב אינן אדומות או מודלקות, שאינן דומעות יותר מכרגיל, שלא חל שינוי בגוון הקרנית ושעפעפיו אינם סגורים למחצה.
אם הכלב מרבה לשפשף את עיניו יותר מכרגיל, בדקו היטב אם אם אינן מודלקות. במקרה של ספק – פנו לווטרינר.
תוכלו לשמור על בריאות עיניו של כלבכם אם תקפידו על נקיונן: נגבו את אזור עיניו בעדינות באמצעות פיסת צמר גפן נקייה טבולה במים פושרים.
אוזניים
אוזניים בריאות הן נקיות, חסרות ריח וצבען ורדרד.
אם האוזן מפרישה שעווה או נוזלים מדיפי ריח רע, או אם הכלב מרבה להתגרד או לטלטל ראשו בחזקה – יש לפנות מייד לווטרינר.
כדי לשמור על בריאות האוזניים נקו בעדינות את השטחים החיצוניים הגלויים באמצעות פיסת צמר גפן טבולה במעט מים או בעזרת טיפות אוזניים המיועדות לניקוי. שימו לב שלא לחדור לעומק האוזן.
ניקוי האוזניים חיוני בעיקר אצל כלבים בעלי אוזניים שמוטות, המועדים יותר מכלבים אחרים לזיהומי אוזניים.
כפות רגליים
אם הכלב מרבה ללקק את אחת מכפות רגליו או משאיר אותה מורמת בשעת ההליכה, ייתכן שישנה בעיה כלשהי.
בדקו את הרגל בעדינות:
ודאו כי גוף זר אינו נעוץ בין כריות כף הרגל או בפרווה המקיפה אותן. אם לא מתגלה כל סימן ברור לפציעה, הרימו לאט את כף הרגל ולחצו בעדינות רבה על כל אחד מחלקיה – ייתכן שהפגיעה היא פנימית. אם יש חשש לכך, התייעץ עם הווטרינר.
שמרו על ניקיון כפות רגלי הכלב
הרחיקו מהן אניצי עשב, קוצים, אבנים קטנות או כל גוף זר אחר שננעץ בהן.
במקרה שיש צורך לגזור מעט מפרוותו, השתמשו במספריים קהי קצוות על מנת שלא לפצוע את העור הרך של כף הרגל.
שיניים וחניכיים
שיני החלב של גורי כלבים נושרות בטווח הגיל 4-6 חודשים ואז צומחות השיניים הקבועות.
אל תיבהלו אפוא, אם תמצאו את אחת משיניו הקטנות של הגור שלכם מוטלת על הרצפה או נעוצה במשחקי הכרסום שלו (הרחיקו את השן כדי שהגור לא יבלע אותה).
בדקו אם יש נפיחות כלשהי בפיו, ודאו שאין שום חלקיק זר נעוץ בין שיניו. לאחר בקיעת השיניים הקבועות, בדקו את צבען, ודאו שאין בהן סימני ריקבון, שאינן שבורות או רופפות.
בדקו גם אם החניכיים דלוקות או נסוגות. חניכיים בגוון חיוור הן לעתים סימן מחלה או לבעיה בריאותית כלשהי.
הקלו על הגור שלכם בעת בקיעת שיניו בכך שתספקו לו עצם מעור קשיח או כדור גומי קשה שיוכל לנעוץ בו את שיניו. שאם לא כן, קרוב לוודאי שיעדיף את חפצי הבית.
הידעתם ש- 85% מהכלבים סובלים מבעיות שיניים וחניכיים בבגרותם?
לכן, כל כך חשוב שלאחר בקיעת השיניים הקבועות תקפידו לשמור על בריאותן:
מזון יבש באיכות גבוהה יסייע בכך, לצד ניקיון השיניים במברשת שיניים בתדירות קבועה. בנוסף, מומלץ לבקר אצל הווטרינר פעם בחצי שנה לבדיקה שגרתית.
משקל גוף תקין
חשוב לעקוב באופן קבוע אחר משקל הכלב החל מגיל צעיר כדי למנוע משקל עודף או השמנת יתר.
המחשבה שכמות גדולה יותר של אוכל תגרום לגור להיות גדול וחזק יותר אינה נכונה והתוצאה שלה היא גור (וכלב בוגר) שמן. השמנה גורמת ללחץ על השלד, העצמות עדיין בתהליך גדילה והעומס עליהן יכול להביא להתפתחות לא תקינה.
איתור מחלות
נסו לעקוב אחר הסימנים הבאים העשויים להעיד על בעיות בריאות:
- אובדן תיאבון מתמשך.
- ירידה או עלייה פתאומית במשקל.
- אובדן משקל הדרגתי מתמשך.
- עייפות או חוסר היענות לבצע תרגולים.
- צימאון מוגבר.
- מתן שתן לעתים תכופות מאוד, או לעתים רחוקות מאוד.
- שלשול / צואה רכה במיוחד / צואה עם סימני דם.
- הקאות חוזרות.
- הפרשת רוק מוגברת או נשימה לא סדירה.
- פרווה חסרת ברק או מדולדלת.
אם גיליתם אחד מהסימנים הללו, עקבו בקפידה אחר הכלב שלכם כדי לבדוק אם התופעה מתמשכת.
ויתור על ארוחה אחת עדיין אינו סימן ל”אבדן תיאבון” כך שאין סיבה לדאגה, אבל רצוי לגלות ערנות.
ובכל מקרה, כלל ברזל: אם הכלב נראה לכם חולה, פנו מייד לווטרינר.
רק בריאות!
