סיבים תזונתיים – חשובים יותר ממה שחשבתם

כולנו יודעים שההבדל בין מזון טוב למזון מעולה הוא באיכות החלבון ובסוג הפחמימות, אך מעטים יודעים שגם למרכיבים הנוספים, אלו המדורגים בהמשך רשימת הרכיבים, ישנה תרומה משמעותית לאיכות המזון.

כאלו הם הסיבים.

רק ב- 15-20 השנים האחרונות התחיל להצטבר ידע על חשיבות הסיבים לבריאות ולמניעת מחלות.

תפקיד הסיבים במערכת העיכול

בהגדרתם הביולוגית, הסיבים הם חומרים ממקור צמחי (רוב הסיבים הם סוכרים או יותר נכון רב סוכרים) שהקשרים הכימיים הבונים אותם עמידים בפני פירוק של אנזימים ממערכת העיכול של טורפים.

כתוצאה מכך, הסיבים מגיעים שלמים למעי הגס ושם חלקם עובר התססה (פירוק על-ידי חיידקים).

מידת התסיסה של סיבים משתנה ובהתאם משתנה גם השפעתם על מערכת העיכול.

מידת התסיסה תלויה במבנה הסיב.

הסיבים הלא תוססים (תאית) לא מתפרקים ולכן לא מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת החיוניות לבריאות המעי.

לעומתם, הסיבים התוססים ביותר, כמו הגאם מייצרים הרבה גזים וגורמים לכאב בטן ושלשול.

לפיכך, אנו מעוניינים שהמזון יכיל סיבים התוססים למחצה, כמו פולפת סלק סוכר (הסיבים הנותרים בקנה הסוכר לאחר שהסוכר ממוצה ממנו).

כתוצאה מתהליך התסיסה (תהליך פירוק הסיב על ידי החיידק) של פולפת סלק סוכר, נוצרות חומצות שומן קצרות שרשרת, גזים וחום.

בעוד הגזים והחום הם תוצרים הגורמים לאי נוחות לחיה ולסביבתה, חומצות השומן הקצרות הן בעלות חשיבות רבה, היות ואחת מהחומצות שנוצרת היא מקור האנרגיה המועדף על תאי דופן המעי-הגס (קולונוציטים). תאים אלה

מתחלפים מדי שלושה ימים. זמינות החומצה מקלה על התחלופה ועוזרת בתיקון וחידוש תאים אלו.

התוצאה היא הגדלת שטח פני רירית המעי, דבר המשפיע ישירות על כושר ספיגה משופר.

סיבים פרהביוטיים

סיבים פרהביוטיים הם סיבים שמשפיעים באופן סלקטיבי על גידול ופעילות החיידקים במערכת העיכול.

חיידקים מהווים 95% מהתאים בחלל מערכת העיכול.

ידוע על כ- 1000 סוגים שונים המרוכזים בסוף המעי הדק ובעיקר במעי הגס. אוכלוסיית החיידקים כוללת חיידקים מועילים (פרוביוטיים) ומזיקים.

הרבה מחלות קשורות בחוסר איזון בין אוכלוסיית החיידקים כמצב קדם מחלתי או כמצב נלווה לתחלואה.

פרוקטואוליגוסכרידים

פרוקטואוליגוסכרידים FOS הוא אחד מסוגי הסיבים הפרהביוטיים

התכונה ההופכת את הסיב לסיב פרהביוטי היא שרק החיידקים המועילים הם בעלי יכולת להיקשר אליו ולפרקו

החיידק משתמש בסיב כמקור חנקן זמין הדרוש להתרבותו. הסיב תומך ומעודד את התרבות החיידקים המועילים ולכן זכה לכינוי סיב פרהביוטי.

חיידקים פרוביוטיים

חשיבותם של החיידקים הפרוביוטיים היא שהתרבותם באה על חשבון אוכלוסיית החיידקים המזיקים, גם בגלל תחרות על מקום מחיה וגם כי החיידקים המועילים מייצרים חומצות וסביבה חומצית היא סביבה המעכבת את התרבותם של רוב החיידקים המזיקים.

לעומת פרוקטואוליגוסכרידים, סיבים מננואוליגוסכרידים הם סיבים בעלי מכניזם שונה הגורם לעיכוב התרבות חיידקים מזיקים.

חיידקים מזיקים נצמדים לסוכר מנוז שבדופן תא המעי וניזונים ממנו. היות ומננואוליגוסכרידים מורכבים גם הם ממנוז הם קושרים את החיידקים המזיקים אליהם במקום שאלו ייצמדו לדופן תא המעי

מעבר ליתרון בצמצום אוכלוסיית החיידקים המזיקים יש לחיידקים המועילים יתרונות נוספים אשר אחד מהם הוא השפעתם על מערכת החיסון של החיה.

בעת התפרקותם משתחרר למעי חומר המצוי במעטפת החיידק, חומר זה נספג לדם ומפעיל את תאי מערכת החיסון המזהים אותו. לחלק מהחיידקים המועילים ישנה אף יכולת לסנתז ויטמינים חיוניים.

השפעה על מערכת החיסון

65% ממערכת החיסון נמצא במערכת העיכול!!!

סיבים כמו פרוקטואוליגוסכרידים משפיעים השפעה ישירה ומעלים את כמות הנוגדנים ותאים נוספים השייכים למערכת החיסון ובכך פרוקטואוליגוסכרידים תומכים ביכולת ההגנתית של המעי.

בתאבון ולבריאות!