הגור והארוחה המשפחתית
גורי כלבים הם יצורים חברתיים וארוחה משפחתית היא אחד האירועים החברתיים המהנים.
מה יותר טבעי ונחמד מאשר שהגור – הנמנה גם הוא על בני המשפחה – יצטרף לארוחה?
אך אין זה פשוט.
ראשית, לא נעים לאכול כשברקע נשמעות יבבות מתחננות בלתי פוסקות, זהו ממש מטרד.
שנית, המזון המיועד לבני המשפחה אינו מתאים לכלב! אפילו אם מדובר בנתח קטן פה ושם או רק שאריות.
הכלב אינו מעכל כראוי מזון כזה והוא בסיכון לסבול מהשמנה, מבעיות במערכת העיכול, הרעלות (שוקולד / בצל / ענבים ועוד…) ואף מחנק (מעצמות קטנות).
לקריאה מורחבת: פירות וירקות – האם הם תמיד בריאים?
פעם אחת יותר מדי
כלבים מתחננים לאוכל בזמן הארוחה כי פעם אחת כבר נתנו להם. וצריך רק לתת פעם אחת כדי להטמיע את ההרגל המגונה הזה.
אנחנו נותנים “צ’ופרים” בצורת מזון לכלב כביטוי חיבה, אך עבור הכלב כל התייחסות היא “צ’ופר”.
משחק במקום נשנו
הכלב אוהב לאכול אך הוא גם אוהב לשחק! אז אם ברצונכם להפגין כלפיו יחס או חיבה – שחקו איתו.
הוא ייהנה מאוד, ישפר את הכושר הגופני שלו וגם הקשר ביניכם יתהדק.
פבלוב צדק
הטעות מתחילה כבר כשפותחים את המטבח וארונותיו בפני הגור.
יש לנתק את ההתניה שבכל שקית שנפתחת במטבח טמונה הפתעה ולכן הגור מתייצב לבדוק מה כבר מסתתר שם בשבילו, ושכל פתיחה של דלת המקרר תסתיים גם היא במשהו טעים…
כבר מהיום הראשון שאתם מביאים את הגור הביתה, הרגילו אותו שבמטבח שלכם לא מחכה לו שום הפתעה ומארון המטבח לא יוצא שום מעדן.
אפסנו את המזון שלו והמשחקים שלו בארון משלו, קרוב למקום האכלה שלו. מקום זה צריך להיות מקום קבוע ושקט, רחוק מהמולת הבית ורחוק ככל האפשר מהמטבח.
שתי ארוחות ביום
פיזיולוגית, עדיף לחלק את המנה היומית לשתי ארוחות ביום ולא לארוחה אחת גדולה.
שעות האכלה קבועות
האכילו אותו בשעות קבועות. כלב הוא חיה של הרגלים והוא אוהב להיות בשליטה ולדעת מה מצפה לו.
גם לתפקוד מערכת העיכול יש יתרון באכילה בשעות קבועות.
אם זה אפשרי, האכילו את הגור בזמן שאתם אוכלים וכמובן במקום האכלה משלו – לא לצדכם.
אם זה בלתי אפשרי, תנו לו תעסוקה אחרת בזמן שאתם אוכלים, כמו משחק לעיסה או משחק שבתוכו מוחבא מזון
אפשר גם לטייל עם הגור טיול ארוך לפני הארוחה המשפחתית על מנת לעייף אותו…
לא יוצאים לטיול אחרי האוכל!
הערה חשובה מאוד – אין לצאת לפעילות אינטנסיבית עם כלב לאחר שאכל, בעיקר עם כלבים “עמוקי חזה” (כמו דוברמן, דני ענק, בוקסר, ויימרנר ועוד). זאת על מנת למנוע את המצב המסוכן של “היפוך קיבה”.
כלבים לא זקוק לגיוון
זכרו: הכלב אינו “מואס” או “משתעמם” מהאוכל שלו. הצורך בגיוון הוא תכונה אנושית נרכשת.
כיצד ניתן לשנות הרגלים?
למי מכם שכלבו כבר סיגל לעצמו התנהגות של “תחנונים לאוכל” ורוצה לשנות זאת, הדרך היעילה ביותר היא פשוט להתעלם ממנו כשהוא מבקש. לא לדבר איתו ולא ליצור איתו קשר עין.
אמנם, קל יותר להמליץ על כך מאשר ליישם ובתחילה סביר שתהיה הרעה במצב, כי אם הכלב שלכם רגיל לייבב ב- 20 דציבלים עכשיו, אולי הוא יעלה ל- 40 על מנת להשיג את מבוקשו…
סבלנות, נחישות ועקביות
הכלל החשוב ביותר הוא להיות עקביים. את התוצאות תתחילו לראות תוך כמה שבועות.
חשוב גם ליידע את כל מי שמזדמן לבית שאתם עובדים על שינוי הרגלים ולבקש לא “להגניב” לגור מזון בהיחבא מתוך רחמים.
בהצלחה!
