“אני לא נוגע בזה”
הצלחת תמיד מלאה, אבל הכלב מאבד בה עניין, בעוד שאתם מתחננים, קופצים, משמיעים קולות מוזרים, מחלקים חטיפים…
מה קרה?
יש לכם כלב בררן, או כלב עם הרגלים מגונים.
כלב שלא מוכן לאכול – הייתכן?
זה מפתיע, כי ידוע שכל מה שמעניין כלבים זה אוכל, אוכל ועוד אוכל.
אבל יש כלבים שאוכלים רק כדי לחיות, כמויות קטנות שמספיקות להם בשביל לתפקד.
לעומתם יש כלבים שיאכלו כמויות אינסופיות מהמזון המועדף עליהם (חטיפים, שאריות מהאוכל שלכם, אוכל שהם משיגים בגנבה) – אבל יתנגדו בכל תוקף להתקרב למזון המיועד להם.
אז מה עושים כדי לגרום לכלב לאכול את המזון המיועד לו?
קודם כל – לא “לקלקל” את הכלב
אם מלכתחילה הכלב לא יודע שישנן אופציות אחרות, הוא יאכל את המזון המיועד לו בצלחתו ואף יודה לכם.
הבעיה העיקרית מתחילה איתנו
הקושי האדיר שיש לנו בלזרוק את שאריות השניצל / חביתה / סטייק לפח, במקום להציען לחבר הטוב והתמים שלנו, שלוטש בנו מבט מתחנן ומתרפס.
אכן זה קשה, אך המעידה כאן היא זו שיוצרת כלב “בררן”.
השניצל הטרי והריחני יהיה תמיד טעים יותר מכל מזון תעשייתי, אפילו מהסוג הטוב ביותר.
והכלב אינו מאבד תקווה.
קודם כל, הוא מסרב לאכול את המזון שבצלחתו. אחר כך לוטש בנו עיניים מורעבות, כשהוא סומך על מידת הרחמים שלנו וגם על ההיגיון ה”בריא” שלנו – הלא חבל לזרוק מזון ביתי טוב לפח כשיש מי שיכול ליהנות ממנו…
עוד כמה עצות שעשויות להיות מועילות:
פעילות גופנית עושה תאבון
פעילות פיזית קלה (כמו טיול או משחק) מעוררת באופן טבעי את התיאבון.
עם זאת, אין לצאת עם הכלב לפעילות רצינית אחרי האוכל, כדי לא ליצור חס וחלילה היפוך קיבה (גזעים גדולים יותר רגישים לכך).
מספר ארוחות ביום
אל תתנו לכלב ארוחה אחת גדולה, אלא חלקו את המנה היומית לכמה ארוחות לאורך היום.
הרטבת המזון
אפשר להרטיב מעט את המזון. מזון רטוב הרבה יותר טעים לכלבים! אך יש להקפיד לזרוק שאריות של מזון רטוב כי הוא עלול להעלות עובש.
חימום המזון
אופציה אחרת שמשפרת את הטעם היא חימום קל של הכופתיות לפני ההגשה לכלב, החימום משחרר את ריח הכופתיות לאוויר.
ארוחה שהיא משחק
שימו את כופתיות המזון בתוך משחק מיוחד שמחביאים בו מזון. תוך כדי המשחק הכופתיות משתחררות והכלב אוכל אותן בתאווה. תוכלו לראות כאן בסרטון דוגמאות:
קצת פרטיות בבקשה
אל תלחצו על הכלב לאכול את האוכל שלו. הניחו בקערה והתרחקו מהזירה.
כלבים מנשנשים בסתר
בררו אם הכלב משיג מזון ממקור אחר ללא ידיעתכם (למשל שאריות, ריבוי חטיפים…) והסבירו לשאר בני הבית לא לתת לכלב שום תוספת מעבר למזונו הרגיל.
ערבבו עם מזון רטוב
הכלב עדיין מסרב לאכול את המזון שלו? קנו לו שימורים איכותיים שמותאמים לכלבים וערבבו כף עם המזון היבש.
אם בכל זאת הכלב רגיל כבר לשאריות המזון שלכם, לפחות תדאגו שהן תהיינה מתאימות לכלבים – ללא עצמות, תבלינים, בצל או שום. ואז ערבבו מעט מהשאריות עם מנת המזון שלו.
קביעת חוקים מראש
אימצתם כלב חדש? תתחדשו! קבעו כבר מההתחלה את החוקים בבית לגידול הכלב.
שבו ביחד כל בני המשפחה וישרו קו לגבי מה וכמה מותר לתת לכלב לאכול. הקפידו על כך.
הפרדה מוחלטת בין האוכל שלכם לאוכל של הכלב
בטלו מבחינת הכלב את הקשר האסוציאטיבי בין המזון שלו למזון שלכם.
אחסנו את המזון, הצ’ופרים והמשחקים של הכלב בארון משלו בסמוך לאזור ההאכלה שלו. תנו לו לאכול לפני שאתם מתיישבים לארוחה כך שיהיה שבע כשאתם אוכלים.
הצבת גבולות
אל, אבל פשוט אל תאכילו את הכלב מהשולחן או מהשיש ישירות. זה לא בן אדם! יש לו אולי רגשות שגורמים לנו לראות בו בן בית, אבל הוא עדיין כלב שחייב לחיות במסגרת שלו.
לא צריך לגוון
בניגוד לדעה הרווחת בקרב חלק מהאנשים – כלב לא צריך גיוון.
כלבים לא משתעממים מהמזון שלהם. גיוון זה צורך אנושי נרכש. אם תגוונו לכלב מתוך התחשבות בו הוא יפתח בררנות וירצה תמיד אוכל טעים יותר מהאוכל שמיועד לו.
מה לגבי מתן חטיפים?
בהחלט אפשרי לתת לכלב חטיפים כתוספת. השתדלו שיהיו מסוג איכותי בלבד, חטיפים המבוססים על בשר וללא חומרי טעם, צבע וריח.
מומלץ ע”י וטרינרים: חטיף אלפא ספיריט המכיל 85% בשר טרי ו- 15% קטניות
את החטיפים יש להקפיד לתת רק כחיזוק חיובי ולא במקום האוכל הרגיל – לא יותר מאשר 10% מצריכת הקלוריות היומית של הכלב. אפילו אם הוא עושה לכם את המבט המתחנן וממיס הלב. תהיו חזקים ותעמדו בפניו.
בהצלחה ושיהיה בתאבון!
