תוחלת חיים

ממוצע הוא כלי נפלא לחישוב ממוצע – הוא לא לוקח בחשבון את תנאי החיים של החתולים. הממוצע מקפל בתוכו חתולי רחוב שבמקרה הטוב חיים חמש או שש שנים, חתולי בית מטופחים שנהנים מאריכות ימים ויכולים להגיע לגילאים מופלגים של 20 שנה ויותר ואת כל מה שביניהם.

איך יודעים בן כמה החתול? 

אם אתם לא יודעים את תאריך לידתו המדויק של החתול, לא נורא. שאלו את הווטרינר. וטרינרים להעריך את גילו של החתול לפי סימנים פיזיים (שיניים למשל). אם מדובר בגור קטן שגילו עד 8 שבועות, תוכלו למצוא הסבר כללי בכתבה הזו

בן כמה החתול שלי בשנות אדם? 

שאלה שמסקרנת רבים מאתנו כי היינו רוצים מאד שהחתול שלנו יגיע לשיבה חתולית טובה.דרך אחת לענות על השאלה היא להתבונן על שלבי החיים של החתול מול אלו של בני אדם.

שמענו על כל מיני נוסחאות. הנפוצה שבהן היא הכפלת גיל החתול ב5 (וגיל הכלב ב7, ועל הנוסחא הזו נדבר בכתבה משלה), נוסחא זו שגויה כמובן, משום שהחתול חווה את הינקות, הגורות וחלק גדול מגיל ההתבגרות שלו כבר בשנה הראשונה לחייו. הטבלה הזו, באדיבות American Animal Hospital Association and the American Association of Feline Practitioners נותנת מידע מדויק לפי שלבי החיים של החתול: 

אז למה לצפות? 

תלוי בתנאי החיים של החתול הספציפי שלך. אפשר לצפות שחתולים שלא יוצאים מהבית יחיו יותר. מצד שני, חתולים שחיים בבית ולא זזים, עלולים לפתח נטייה להשמנה ולחלות במחלות הנובעות מכך שיורידו את איכות החיים של החתול כמו גם את תוחלת החיים שלו.

אז איך אוכל לעזור לחתול שלי למצות את תוחלת החיים המקסימלית שלו בבריאות ובאושר?

1.שמרו על משקל תקין

הקפידו על מתן כמויות אוכל נכונות – חתולים שחיים בבית ולא יוצאים החוצה, נוטים לפתח בעיות משקל משום שהאוכל זמין להם כל הזמן והם גם משועממים. שימו לב לכמויות האוכל שאתם שמים בצלחת ומדדו נכון לפי טבלאות ההאכלה המומלצות שעל גב השק. כך תעשו זאת נכון. שימו לב גם לכמויות שהחתול אוכל. שינוי קיצוני בתיאבון (חוסר או עודף) עלול להיות סימן לבעיה בריאותית.

2.שימו דגש על פעילות ומשחק בבית

חתולי בית – עדיף שישארו בבית, כך תגנו עליהם מהסכנות האורבות להם בחוץ ואשר הם אינם מודעים להם. 

ספקו להם גירויים מנטליים כמו מגוון של צעצועים והקדישו להם זמן איכות אתכם. חתול משועמם עשוי להוציא את האנרגיה המיותרת שלו באמצעות השמדת הבית שלכם. כך תדעו אם החתול שלכם סובל משעמום.

3.שימו דגש על רפואה מונעת

לצד שירותי רפואה וטרינרית בכל מקרה שבו החתול זקוק להם, שאלו את הוטרינר שלכם על רפואה מונעת. לדוגמא, חיסונים, תילוע, הגנה מפני פרעושים ואף שמירה על היגיינה דנטלית אשר יכולה לסייע לשמירה על שיניים בריאות.

ואל תשכחו כמובן הרבה אהבה, ליטופים וכירבולים. 

הפוסט בן כמה החתול שלי בשנות אדם? על חתולים ותוחלת חיים הופיע לראשונה ב-Spets.

שכיחות מחלות מפרקים בחתולים מבוגרים גבוהה ממה שחושבים.

בעיות שלד ומפרקים פחות מוכרות בחתולים, לכן מפתיעה כמות המקרים (34%!!) של חתולים שמוצאים אצלם ממצאים רדיולוגיים (בצילום רנטגן) המצביעים על בעיות מפרקים, למרות שהחתול לא מראה שום סימן לקיומה של הבעיה.

שינויים ניווניים במפרקים מתרחשים עם הגיל גם בחתולים, כאשר עם ההתבגרות חל ניוון בסחוס המפרקי כתוצאה מתהליכים ביומכניים וביוכימיים.

במצב תקין, קיים איזון בין יצירת סחוס לפירוקו:

ישנם כוחות ועומסים שונים הפועלים על המפרקים וחומרים המיוצרים בו, אשר חלקם משמשים כטריגר לבניית הסחוס וחלקם מביאים לשחיקתו. הבעיה

מתחילה כשהאיזון מופר ויכולת התיקון של הגוף יורדת, מצב כזה קורה בהזדקנות.

חתולים סובלים בשקט

לאורך שנים רבות, הניחו בטעות שבעיות אלה אינן נפוצות בחתולים, פשוט כי חתולים מתמחים בהסתרת כאב והסבל שלהם לא נראה לעין.

בפועל, אין התאמה בין מצב המחלה לסימנים הקליניים שלה, לכן קשה לזהות את קיומה של הבעיה.

לעומת כלבים, חתולים עם בעיית מפרקים לא צולעים, זאת בזכות יכולתם להעביר עומס משקל בין 4 הרגליים.

הכאב יבוטא בחתולים בשינויים התנהגותיים. לפעמים השינויים קלים ביותר ומקושרים להאטה עם הגיל.

שינויי התנהגות שיש לשים לב אליהם

• חתול שאהב לבלות את יומו בתצפית מאדן החלון או בשינה על גב הספה, יתחיל לשכב על הרצפה בנקודה שטופת שמש בגלל קושי בלקפוץ.
• עשיית צרכים מחוץ לארגז החול
• התנהגות נרגנת, פחות חברותי – לא משחק ולא מעוניין באינטראקציה
• ירידה בטיפוח בגלל ירידה בגמישות המפרקים וכאב, מה שגורם להופעת קשרים בפרווה ולמראה מוזנח של חתול שהיה פעם מטופח.
• חתול בריא ישן רוב שעות היום, אך זה לא נורמלי שחתול יישב רוב היום ער במנח סטרנלי (על גחונו) ולא יזוז.

טיפול נכון עוזר המון

העובדה שחתולים בעלי גודל גוף קטן ושלא מצפים מהם לפעילות כמו כלבים, הביאה לטעות בתפיסה שהם מסתגלים לבעיה ולכן אין צורך בטיפול. רק לאחר ששמו על רגלי חתולים מתקן אלקטרוני הסופר צעדים וראו שבעיית המפרקים מביאה לירידה בתנועתיות החתול, הבינו שהבעיה דורשת טיפול.

הכל מתחיל בתזונה מתאימה

בכלבים ואנשים, הטיפול במפרקים כואבים כולל תרופות נוגדות כאב ודלקת לכל החיים.

בחתולים, בגלל פינוי איטי של תרופות אלו מהגוף, יש חשש בטיפול מתמשך. לכן תזונה מתאימה ושמירה על משקל גוף אידיאלי חשובים ביותר בחתול עם בעיית מפרקים להקלה ולתמיכה. חתול שמן נמצא בסיכון של פי 5 לפתח בעיית מפרקים!

האכלה במזון “סניור”

מזון באיכות גבוהה המותאם לחתולים מבוגרים (סניור), יכיל חלבון איכותי מן החי, יהיה ברמת נעכלות גבוהה ויסייע להתמודד עם אבדן המסה השרירית בחתול המבוגר. מזון כזה הינו דל שומן, מתאים לצריכת אנרגיה מוגבלת אצל חתולים פחות פעילים ומונע השמנת יתר.

במזונות המותאמים לחתולים מבוגרים, ישנה תוספת של חומרים תומכי סחוס – גלוקוזמין וכוינדרוטין המהווים את אבני הבניין של סחוס, תורמים ליצירת סחוס בריא ותקין ומעכבים חומרים האחראים על פירוקו.

איכות חיים לחתול הקשיש

מעבר לתזונה התומכת במפרקים, חשוב ליצור לחתול סביבה המקלה עליו ומביאה לשיפור באיכות חייו:

• גישה נוחה למזון ולמים (לא במקום גבוה שהחתול מתקשה להגיע אליו).
• ארגז צרכים שדופנותיו לא מוגבהות והוא לא מחייב קפיצה לתוכו.
• רמפה להגעה לנקודות החביבות עליו – מקום תצפית או שינה המועדפים על החתול ומקום שינה מרופד וחמים.

וכמובן, תמיד לתת לו המון אהבה…

הפוסט בעיות שלד ומפרקים אצל חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.

כשל כליה כרוני הוא מצב בו הכליה מאבדת באופן הדרגתי את תפקודה התקין.

זהו מצב בלתי הפיך בו הרקמה התקינה של הכליה מוחלפת ברקמה צלקתית בתהליך שנמשך לאורך חודשים.

כאשר 75% מהרקמה מוחלפים, חלה ירידה בכל תפקודי הכליה במידה כזו שהגוף לא מצליח להתגבר עליה. מצב זה הוא מצב מסכן חיים.

כשל כליות כרוני הוא מהגורמים הנפוצים ביותר לתמותת חתולים בעיקר בקרב חתולים מבוגרים.

מאחר ולמילה “כשל” ישנה קונוטציה קשה, יש שמשתמשים לתיאור המצב במונח “אי-ספיקה כלייתית”. שלב אבחון המחלה ותגובת החתול לטיפול יקבעו האם יש לחתול סיכוי להתגבר על המצב האקוטי או שמצבו חסר תקווה.

ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר, יש כמובן סיכוי שהחתול יגיב לטיפול ויחזור לאיכות חיים טובה למשך חודשים ארוכים.

תסמינים ואבחון

הסימנים הקליניים שיראה החתול אינם ייחודיים רק למחלה זו, לכן אבחון יעשה על ידי הווטרינר בשילוב תלונת הבעלים, אז יערכו גם בדיקות דם ושתן שיראו לרוב עדות להצטברות רעלים בדם.

בדיקות שגרתיות יסייעו בגילוי מוקדם

בשלבים הראשונים למחלה החיה “אזוטמית”, כלומר רעלים חנקניים לא מפונים מהגוף ומצטברים בדם.

במצב זה, החתול מרגיש בדרך כלל טוב והבעלים אינו מבחין שמשהו אינו כשורה.

לכן, מומלצות בדיקות דם ושתן שגרתיות לחתול מבוגר בתדירות של לפחות אחת לחצי שנה (בהתייעצות עם הווטרינר) כי בזכותן תתגלה המחלה בשלביה המוקדמים והסיכוי להצלחת הטיפול יגדל.

תסמינים בולטים מגיעים בשלב מתקדם של המחלה

ברוב המקרים, הבעלים מבחינים שמשהו קורה רק בשלב מתקדם יותר של המחלה כשהחיה הופכת להיות “אורמית”.

זהו מצב שממנו אנחנו רוצים להימנע.

במצב זה, מצטברות בדם כמויות עודפות של אוריאה ותוצרי פסולת חנקניים אחרים מעבר לסף מסוים.

במצב זה – לא רק שבדיקות הדם אינן תקינות אלא החתול מרגיש כבר רע מאוד. הוא יסבול מבחילות, הקאות, מחלות פה וחניכיים וכיבים לאורך מערכת העיכול. כמובן שכל אלה יביאו לאבדן התיאבון ולחולשה.

בשלב זה, הכליה מאבדת את היכולת לרכז ולסנן את השתן ולהחזיר לגוף את הנוזלים.

כתוצאה מכך, יש איבוד נוזלים רב והשתנה מרובה.

המנגנונים הנורמליים של הגוף מנסים לפצות על אבדן נוזלים זה על ידי העלאת נפח ולחץ הדם וזאת על ידי הגברת תחושת הצמא. התוצאה היא שהחתול אמנם שותה הרבה אך למרות זאת באופן פרדוקסלי הוא נמצא במצב קשה של התייבשות משום שהוא מאבד יותר נוזלים מאשר הוא שותה.

בשלב זה, אם החתול לא יקבל טיפול מיידי מתאים הוא עלול למות.

חשש מסיבוכים משניים

לכליה תפקידים חשובים נוספים מעבר ליצירת שתן והפרשת פסולת מהגוף.

הכליה אחראית בין היתר על ייצור הורמון המורה למח העצם לייצר כדוריות דם אדומות, על ויסות מאזן המלחים בגוף, על שפעול ויטמין D ועל שמירת לחץ ונפח דם תקינים.

לכן, חתול החולה ב”כשל כליה” עלול לסבול מסיבוכים נוספים כמו למשל אנמיה ולחץ דם גבוה.

הטיפול

בדרך כלל, בשלב בו מזהים את המחלה, הגורם הראשוני למחלה כבר נעלם מזמן.

מטרת הטיפול היא בראש ובראשונה לשפר את איכות חיי החתול, זאת על ידי האטת קצב הידרדרות המחלה, טיפול במצב ה”אורמיה” ובשאר הסיבוכים והשינויים בדם.

טיפול תומך לאיכות חיים מיטבית

אי אפשר להחזיר כליה במצב של “כשל” למצב תפקוד נורמלי, אבל אפשר להגיע לאיזה שהוא איזון.

הטיפול חייב להינתן למשך כל חיי החתול והוא כולל מתן נוזלים (תת עורי) על בסיס קבוע כדי למנוע את התייבשות החתול וטיפול תרופתי בסיבוכים המשניים: בבחילה, בכיבים, בלחץ הדם הגבוה ובאנמיה.

טיפול תזונתי

חלק חשוב ביותר מהטיפול הוא מתן תזונה נכונה ומיוחדת לחולי כליה.

מטרת המזון, כמו מטרת הטיפול כולו, היא לטפל ב”אורמיה” (עודף פסולת חנקנית בדם) ולהחזיר את איכות החיים לחתול.

הטיפול היחידי שהוכח סטטיסטית כמאריך ומשפר חיים בחתולים וכלבים עם כשל כליה כרוני הוא מזון רפואי כלייתי (רנאל).

ברור אם כן שיש יתרון עצום בהעברת חתול חולה למזון רינאלי (גם במקרה שהחתול לא מתלהב ממנו).

חשוב לדעת כי חלק מהרעלים הנוצרים בגוף (אוריאה – פסולת חנקנית) והמופרשים דרך הכליה, מקורם בתוצרי הפירוק של החלבונים.

בעבר, הייתה מקובלת הגישה של הפחתת רמת החלבון במזון כדי להקטין את העומס על הכליות הלא מתפקדות. אך מסתבר שהפחתה בחלבון עלולה גם לגרום לירידה במסת השרירים, להעלאה ברמת אנזימי הכבד ואף לאנמיה.

אם בגלל כשל הכליה מופרש גם חלבון דרך השתן, הרי שהמצב עוד יותר קשה.

לא לוותר על מזון רפואי

יש לזכור שמחקרים הוכיחו שמזון רפואי כלייתי מביא להארכת תוחלת חיי חתול חולה.

לכן, גם אם החתול מסרב לאכול את המזון יש לנקוט בשיטות מעודדות ולא לוותר.

אין לחזור להאכיל את החתול במזון רגיל או במזון מועשר, מאחר ומזון כזה יביא להחרפת המחלה.

שיטות לעידוד האכילה:

• טיפול תרופתי בכיבים בפה, בצרבת ובבחילה.
• הוספת משהו טעים מאוד כמו שמן אומגה 3 על האוכל.
• יש לוודא שהמעבר מהמזון הרגיל למזון הרפואי יהיה הדרגתי ויימשך על פני שבוע לפחות (בחתולים בררנים אף שלושה שבועות).

לסיכום

כבעלי החתול, אתם בוודאי מכירים את מאפייני התנהגותו.

אם הבחנתם בשוני מסוים בתגובותיו ובהרגלי חייו הנמשך מעל ל- 3 ימים, חשוב להתייעץ על כך עם הווטרינר כדי לאתר את הבעיה עוד בראשיתה.

רק בריאות!

הפוסט כשל כליות בחתולים – חשוב לדעת! הופיע לראשונה ב-Spets.

אחת התכונות הנערצות עלינו בחיות המחמד שלנו היא הילדותיות הכמעט נצחית שלהן.

תעיד על כך הדרך שבה אנחנו פונים לחתולים והכלבים שלנו – בשפה מתנגנת וילדותית, כאילו היו (תמיד) ילדים בני שנתיים.

ובכל זאת, כמו כולנו, גם הם מזדקנים ומהר מידי למגינת ליבנו.

מרוויחים מהקידמה

עליה ברמת החיים ובתוחלת חיינו מלווה גם את חיות המחמד שלנו בזכות מודעות, טיפולים מונעים, היגיינה, רפואה וטרינרית מתקדמת וכמובן מזון משופר לגיל השלישי.

השינויים בגוף אינם פוסחים על אף אחד

החתולים המזדקנים פעילים פחות, מערכות גופם יעילות פחות ויכולתם להשתקם ממחלות וטראומות מוגבלת ואיטית יותר.

השינויים החלים בגופם כוללים ירידה בתפקוד מערכת החיסון, אבדן המסה השרירית, דלקות פרקים, בעיות שיניים וחניכיים, אי סדירות במערכת העיכול, משקל עודף, אבדן חיוניות העור וירידה באיכות הפרווה.

ברמה הפיזיולוגית, “הזדקנות” הכבד, הכליות, מערכת הלב וכלי הדם ומערכת החיסון, מחלישה את יכולת הכבד לנטרל רעלים, הכליות לסנן חומרי פסולת, הלב וכלי הדם לעמוד במאמצים ומערכת החיסון להתמודד עם מחלות זיהומיות.

ברמה המטבולית, שינויים ניכרים בחילוף החומרים של הפחמימות וחומצות השומן בגוף, עלולים לגרום לסכרת מחד ועודף משקל מאידך הכרוכים זה בזה.

הכי חשוב – תזונה מותאמת ותומכת

חשיבותה הרבה של תזונה מאוזנת לחיות מחמד מזדקנות היא בהתייחסותה למכלול השינויים המתרחשים בו זמנית:

שמירה על משקל אופטימלי, בריאות המפרקים, היגיינת הפה, מניעת דלקות, סיוע למערכת החיסון והקטנת הצטברותם של הרדיקלים החופשיים (התורמים להזדקנות) בתאי הגוף.

בעזרת מזון איכותי ומותאם לחתולים מבוגרים, ניתן להתמודד טוב יותר עם כל השינויים הבלתי נמנעים הללו:

אבדן מסת שריר

חלבון איכותי מן החי (עוף או כבש לדוגמה) ברמות גבוהות ובנעכלות גבוהה, מסייע להתמודד עם אבדן המסה השרירית וירידה בתפקוד מערכת החיסון (הזקוקה לחלבונים הבונים את נוגדני המערכת).

פעילות מופחתת ונטייה להשמנה

שומן ברמות מופחתות מתאים לצריכת אנרגיה מוגבלת אצל חתולים פחות פעילים וימנע השמנת יתר.

התמודדות עם דלקות

תוספת חומצת שומן GLA (שיצורה פוחת עם השנים) תורמת לכושר הגוף להתמודד טוב יותר עם דלקות שונות.

חילוף חומרים

פחמימות מסוימות כמו שעורה ודורה מספקות אנרגיה זמינה לגוף וממתנות את עליית הסוכר בדם בעקבות ארוחה ותורמות בכך לחילוף חמרים מאוזן יותר.

השמנת יתר וסכרת

תוספת L-קרניטין מסייעת לשריפת השומנים, מונעת השמנה העלולה בגיל מבוגר לגרום לסכרת.

חיידקים טובים מול פתוגניים

סיבים מסייעים לתפקוד המעי, הן בשיפור תנועת המעי (פריסטלטיקה) והן בשיפור בזרימת הדם לדפנות המעי.

תוספת סיבי FOS מייצבת את אוכלוסיות החיידקים המסייעים לעיכול על חשבון החיידקים הפתוגנים.

חיזוק מערכת החיסון

חשיבותם הרבה של נוגדי חמצון (ANTIOXIDANTS) היא בסילוק חומרי הפסולת של התאים.

כך למשל ויטמין E משפר את תפקודם של תאי הדם הלבנים החיוניים למערכת חיסון תקינה.

תמיכה בסחוס כנגד דלקות פרקים

חומרים תומכי סחוס: גלוקוזמין וכוינדרוטין המהווים את אבני הבניין של סחוסי המפרקים ומקלים על צליעות וקשיי הליכה במקרים של דלקות פרקים כרוניות.

מתי הופך החתול הבוגר למבוגר?

שאלה פשוטה ותשובות לה רבות.

מקובל להתייחס לגיל השלישי כאל השליש האחרון או הרבע האחרון של תוחלת החיים הממוצעת.

כך שחתול ביתי יהפוך למבוגר בגיל 7 לערך.

הפוסט תזונת החתול המבוגר הופיע לראשונה ב-Spets.