אף אחד לא ממש יודע מה מספרם המדויק.

כולנו רואים אותם דרוסים בצדי הדרכים, בתוך פחי זבל, מבוהלים, בשרב, בגשם… שם הם תמיד נמצאים.

לא מוערכים מספיק

כשאנחנו ישנים, הם עושים את מה שלמזלנו הם מתמחים בו: צדים.

הם צדים ג’וקים, עכברים, חולדות (כן ולפעמים גם ציפורים וזוחלים) ומתריעים מפני נחשים.

כן, מכל אלה אנחנו נהנים, אבל לא תמיד זוכרים להודות לאחראים.

תוחלת חיים קצרה מאוד

תוחלת החיים של חתולי רחוב היא לא יותר מ 3-4 שנים, לעומת אחיהם שוכני הבתים שתוחלת חייהם מגיעה ל- 14 שנים ויותר.

אם אין מי שדואג לחתולי הרחוב למים ולאוכל, חייהם הם קשים ואומללים.

גידול יתר של האוכלוסייה ברחוב

לחתולי הבית, לעומת חתולי הבר, כושר רבייה יעיל ביותר. התוצאה היא שללא בקרה, גדלה אוכלוסיית חתולי הרחוב בטור הנדסי.

החישוב פשוט:

חתול וחתולה מקימים תוך מספר שנים שושלת של אלפי חתולים.

חתולה מתייחמת החל מגיל 5 חודשים בקצב של 3 פעמים בשנה.

רוב הייחומים מסתיימים בהריון מוצלח – בממוצע 4 חתולים לשגר.

כלומר לחתולה שתחיה רק עד גיל 4 ייוולדו 48 צאצאים!!

אך, האמת המצערת היא שלא כולם שורדים. רוב הגורים מתים מרעב, ממחלות או מתאונות דרכים וחתולים בוגרים מתים גם מהרעלות (ועוד סיבות שונות ומשונות כתוצאה מאנשים אכזריים).

חתול – חיה טריטוריאלית

הבעיה היא שחתולים הם חיות טריטוריאליות וכתוצאה מאותו טור הנדסי עולה מאד הצפיפות בסביבת אותו מקור מזון מוגבל.

המאבקים על מזון, מים, מחסה ונקבות עולים.

החתולים הופכים להיות מטרד לאנשים. הם נתפסים כחולים ו”מסריחים”. זכרים רבים גורמים לרעש באישון לילה וריח מסריח של שתן מכל הכיוונים.

הפתרון הטוב ביותר – עיקורים וסירוסים

הפתרון לכל המעורבים הוא פשוט:

עיקורים וסירוסים, סימון והחזרה לטריטוריה. מה שנקרא בעולם TNR – Trap Neuter and Release.

כך שומרת האוכלוסייה על מספר קבוע של פרטים בריאים, רגועים ושאינם מפריעים את מנוחת הדיירים.

כך נוכל נקבל בחזרה את אותם יצורים גאים ומפוארים.

אמצו חתול רחוב!

בעמותות השונות, מצפים המוני חתולים להצטרף למשפחה חמה ולהעניק לה את מה שהם יודעים להעניק כל כך טוב: חמימות, שעשוע, נאמנות והרבה צחוק.

אם אתם שוקלים לצרף חתול למשפחה – אנא אמצו מהרחוב או מאחת העמותות. הוא יהיה אסיר תודה וכולכם רק תרוויחו.

הפוסט חתולי רחוב – חתולי הקהילה הופיע לראשונה ב-Spets.

במדינת ישראל, ישנם מאות אלפי חתולים חסרי בית החיים ברחובות.

הם חשופים לרעב, צמא, מחלות, תנאי מזג אוויר קיצוניים, כבישים סואנים ומפגשים עם אנשים שאינם חובבי חתולים.

לכן, כדי לעזור ולהפחית את מספר החתולים בארץ ואת סבלם, כדאי לשקול למענם ולמענך עיקור או סירוס.

חתולות אינן זקוקות לחוויית האימהות כמונו

המיתוס שכדאי לתת לחתולה להרות ולהתנסות באמהות לפחות פעם אחת אינו נכון.

הדעה הרווחת היא ש”תחושת האימהות” כמו שאנחנו חווים, לא קיימת בקרב חתולות ומה שמניע אותן הוא בעיקר אינסטינקט ההישרדות.

קשה לדעת כמה מההתנהגות ה”אימהית” נובע מאינסטינקטים בלבד וכמה נובע מהנאה מגידול הצאצאים.

סיכונים בריאותיים אצל חתולות לא מעוקרות

אנחנו כן יודעים שההנקה יכולה לגרום למשבר בריאותי בחתולות. ההנקה והדאגה מתישים אותה ומדלדלים את משאביה.

היא גם חשופה למחלות הקשורות בהריון ובהנקה כמו דלקות ברחם או בפטמות.

דלקות וגידולים סרטניים ברחם ובפטמות שכיחים בחתולות שלא עוקרו לפני ייחום שני (1 מתוך 4!!!).

טובת החתולה לפני הכל

לכן, במשוואה של טובת החתולה – העיקור גובר על “ההנאה” מגידול הצאצאים!

לו יכלה, הייתה החתולה שלכם מודה לכם על כי עיקרתם אותה ומנעתם ממנה “חוויה” זו.

כמו כן, בל נשכח כי מציאת בית לחתלתולים החדשים אינה משימה קלה נוכח ההיצע העצום של חתולים המחפשים בתים חמים.

ומה לגבי סירוס חתולים זכרים?

לגבי הזכרים, גם להם יועיל הסירוס.

זכר מסורס יהיה מעורב פחות בקרבות בין חתולים, בפציעות ובמחלות הנובעות מכך.

בנוסף, זכרים שאינם מסורסים נוטים לרסס שתן במקומות בלתי רצויים – סירוס ימנע את זה.

סירוסים ועיקורים מסייעים למיתון אוכלוסיית החתולים

כשאתם מקפידים לעקר / לסרס את החתול/ה שלכם, אתם תורמים את תרומתכם הצנועה לריסון פיצוץ אוכלוסיית החתולים בארצנו.

ניתוחי הסירוס והעיקור הם ניתוחים קלים ובטוחים. הקפידו לעשות זאת אצל וטרינר שניתן לסמוך עליו.

באיזה גיל מומלץ לעקר / לסרס?

הזמן הרצוי לסירוס חתולים זכרים הוא בתקופת ההתבגרות המינית של הגור בגיל שבין 6-12 חודשים.

הזמן הרצוי לעיקור חתולות נקבות הוא לפני הייחום הראשון, בדרך כלל בגיל שבין 6-12 חודשים.

הפוסט מדוע כדאי לעקר ולסרס חתולים? הופיע לראשונה ב-Spets.

מעבר להיותם מתוקים, מתפנקים, מצחיקים ושותפים נפלאים לדירה, אין ספק שחתולים הם יצורים מרתקים ומסתוריים במיוחד, ולפחות עבור רוב האנשים – רב הנסתר על הגלוי. ובמקום שבו חסר ידע… צצות ספקולציות שהופכות עם השנים ל”אמת”.

אנחנו כאן כדי לשבור כמה מיתוסים מפורסמים:

“חתול נופל תמיד על הרגליים”

מיתוס זה נובע מהעובדה שהחתול הוא בעל רפלקס יישור.

רפלקס היישור מתאפשר הודות לחוליות הגב הגמישות, היעדר עצם בריח, ומפרק כתפיים המאפשר את הזזת הרגליים הקדמיות לכל הכיוונים.

הודות לתכונות אלו וכן הודות לאינסטינקטים החדים שלו, יכול החתול לבצע גלגול בזמן הנפילה: החתול מסובב את הראש ואחר כך את עמוד השדרה. החלק האחורי מתיישר והגב מתקמר להפחתת עוצמת הפגיעה.

עם זאת ישנם חתולים שנופלים באופן מוצלח ויש כאלו שלמרבה הצער לא…

לקריאה מורחבת (כולל סרטון וידאו מרהיב): “צניחה חופשית” בחתולים – האם הם תמיד נופלים על הרגליים?

“לחתול יש תשע נשמות”

לא ברור מהו מקור אמונה זו.

האם בגלל המסתורין הקשור בחתול, האם מכך שהמצרים ייחסו לחתול תכונות אלוהיות או מהאמונה הרווחת לפיה קשה להרוג חתול.

כך או כך, גם חתול עלול למות מפצע שהזדהם ולא טופל, גם חתול עלול לחלות במחלות שללא טיפול יביאו למותו, גם הוא נפגע מתאונות או מנפילות.

ומה קורה לאחר מותו? גם אנחנו היינו רוצים לדעת…

“החתול הוא אויבו של הכלב”

רובנו עדים מידי יום להפרכת מיתוס זה.

הכלב הוא טורף ולכן בעל אינסטינקטים של טורף המגיב לגירוי של ריח ותנועה. הוא מגיב לתנועתיות החתול ולריחו השונה ופותח במרדף.

ישנם גזעים שבמהלך השבחתם הגנטית נעלם יצר זה ולכן הם יהיו אדישים לחתולים (כמו כלבי שעשועים) ולעומתם ישנם גזעים בעלי יצר צייד חזק (כמו כל כלבי הציד) במיוחד שלא יסוגו לאחור גם כשהחתול מאיים עליהם.

“חתולים מעבירים מחלות”

למעשה, מעטות הן המחלות המסוגלות לעבור מהחתול לאדם והסיכוי להידבק במחלה מחתול הנו קטן ביותר.

רוב מגדלי החתולים בביתם אינם נדבקים.

טפיל הטוקסופלזמה המוזכר בהקשר של נשים בהריון, הדבקתו העיקרית מתרחשת דווקא מאכילת בשר שלא מבושל מספיק. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה להימנע הן מאכילת בשר שאינו מבושל מספיק והן ממגע ישיר עם הפרשות חתולים (ארגז הצרכים שלהם).

מחלה זיהומית אחרת שעלולה לעבור מחתולים לבני אדם – “שריטת החתול”, פוגעת בעיקר באנשים עם כשל חיסוני.

ישנם כמובן גורמי מחלות אצל החתול הנמצאים בשליטתנו כמו למשל חיסונים נגד מחלות, טיפול נגד פטריות, טיפולים נגד פרעושים וטיפולים נגד תולעים.

“סירוס או עיקור גורמים להשמנה”

סירוס או עיקור גורמים לשינויים הורמונליים בחתול.

שינויים אלו גורמים לנטיה של הגוף ליצור יותר תאי שומן, כך למעשה עולה יכולת הגוף לצבור שומנים.

כמו כן, סירוס או עיקור מורידים את קצב חילוף החומרים בגוף החתול ב-25%.

לכן – יש אמת בכך שסירוס או עיקור מגבירים את הנטייה להשמנה אצל החתול.

לחתולים שהיו עוד לפני הניתוח בעלי נטיה להשמנה מומלץ לעבור אחרי הניתוח למזונות דיאטטיים.

חתולים שלא הראו נטייה להשמנה לפני הניתוח – מומלץ שיהיו במעקב אחר משקלם, יקבלו כמויות מדודות של מזון ויעסקו בפעילות גופנית.

לקריאה מורחבת: תזונה נכונה לחתול השמן

“חתול שחור מביא מזל רע”

אמונה טפלה זו מגיעה מחשכת ימי הביניים. אז האמינו שחתול שחור הינו התגלמות השטן.

הכנסייה הנוצרית שלא אהבה את הסגידה לחתולים בחלק מהדתות הפגניות, הפיצה אמונות טפלות הקשורות לחתול כמו: החתול הוא שליח השטן, החתול מסוגל לשנות צורה למכשפה ועוד..

כיום, כחלק משיפור התדמית השלילית והלא הוגנת שנוצרה לחתולים השחורים (אשר בשל כך מאומצים פחות מחתולים אחרים), נחגג מדי שנה ב- 17 לאוגוסט “יום החתול השחור”.

החתולה מינס השחורה והנסיכותית, סיפרה על כך בבלוג שלה. בואו לקרוא מפי מינס על “יום החתול השחור”.

הפוסט ניפוץ מיתוסים על חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.