בדיוק כמו אוכל לילדים, אוכל לגורי חתולים אמור להכיל מרכיבי תזונה מסוימים בכמות וביחס הנכון ביניהם בכדי לתמוך בתהליך התפתחותם התקינה של השלד, השרירים, המוח, הראיה והשמיעה, ובבניית מערכת חיסונית חזקה.

כדאי לקחת בחשבון שהתחלה טובה חשובה מאוד לטווח הארוך. תזונה מתאימה לשלב קריטי זה בחיים תחסוך בעיות בריאות בהמשך.

כיצד נדע איזה אוכל לגורי חתולים לרכוש?

בחנויות המזון לחיות מחמד, מצוי מגוון רחב מאד של מזונות.

כדאי לקרוא מראש ולהבין אילו מרכיבי תזונה דרושים לגורי חתולים גדלים, כדי שבחירת המזון תהיה מתוך הבנה וידע ולא רק בעקבות המלצת בעל החנות (לפעמים המלצת בעל החנות נובעת מאינטרס מסוים).

חשוב לקרוא את התווית שעל גבי שק המזון בתשומת לב ולהשוות בין המזונות השונים.

רצוי גם לקנות מזון שיש לו “אבא ואמא” מבחינת תהליך הייצור ובטיחות המוצר, כלומר חברות מוכרות.

פחמימות וחלבונים

קודם כל, חשוב לדעת שחתולים הם קרניבורים מוחלטים. כלומר אוכלי בשר.

חתולים לא יכולים להתקיים על פחמימות וירקות, לכן, בשר צריך להיות החלק הארי בתזונה שלהם. אם חתול לא יקבל כמות מספיקה של חלבונים מבשר בתזונה, גופו יתחיל לפרק רקמת שריר כדי להשלים את החוסרים.

חלבונים שמקורם בבשר חיוניים לתהליך גדילה בריא של הגוף. הם מספקים את חומצות האמינו שהן אבני הבניין של הרקמות.

מבין חומצות האמינו שמקורן בבשר נמנית חומצת אמינו אחת בשם טאורין (Taurine) שהיא הכרחית לפעילות נורמלית של הלב, הראיה ומערכת הרבייה של החתול. ללא טאורין, החתול יתעוור ויסבול מבעיות לב קשות.

קליק לקטלוג מזון לחתולים >>

כן, הבשר הוא מרכיב תזונתי חיוני לתזונה בריאה של גור חתולים (וגם של חתול בוגר).

מזונות רבים לחתולים מכילים פחמימות ודגנים. יש לקרוא את רשימת המרכיבים ולוודא שאלו אינם המרכיבים העיקריים במזון.

תזונה עשירה בפחמימות עלולה לגרום לבעיות עיכול ולעליה במשקל.

יש להעדיף פחמימות מורכבות על פני פחמימות פשוטות כמו חיטה ותירס.

שומנים: טובים לחתלתול

שומן הוא רכיב חשוב בתזונה מאוזנת לגור חתולים.

שומנים מסייעים לספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן כמו ויטמינים מקבוצות A, D, E ו-K.

שומן משפר את טעימות המזון והופך אותו למושך יותר בעיני החתלתול.

שומנים הם גם מקור מצוין לאנרגיה עבור החתלתול השובב והפעיל והם משפרים את בריאות העור והפרווה. תזונה שאינה עשירה מספיק בשומן עלולה לגרום לבעיות עור כמו קשקשים, עור יבש וגרד. ואף לגרום לנטייה לזיהומים בעור.

אחת מחומצות השומן החיוניות להתפתחות הן חומצה ארכידונית (arachidonic acid). הן חיונית למנגנון קרישת הדם והתפתחות תאי עור, וחומצה לינולאית (linoleic acid) החיונית לתגובת מערכת החיסון לזיהומים.

ויטמינים ומינרלים

להתפתחותן התקינה של העצמות והשיניים, נחוצים ויטמין D, סידן וזרחן.

הכמויות והיחס ביניהם חשובים במיוחד על מנת למקסם את צפיפות השלד ויציבותו. מחסור או חוסר איזון של אלו בתזונת החתלתול יגרמו לבעיות בצפיפות העצם ובמפרקים בהמשך החיים.

חתולים וגורי חתולי זקוקים במיוחד גם לויטמין A וויטמין B בשילוב עם טיאמין (thiamin) וניאצין (niacin).

מוצרי חלב? – לא ולא!

כדאי להאכיל חתלתול גדל במזון שמתאים לו.

למרות שמאוד מפתה לחלוק עם הגור מזון של בני אדם, חשוב להימנע ממזונות כמו טונה או דגים אחרים, משומרים או טריים – שעלולים להכיל כספית ואולי אף עצמות (מסוכן מאוד ועלול לגרום לחנק או לפציעות בלוע, ושט, קיבה, מעיים…).

המיתוס לפיו יש לתת לחתול חלב ומוצריו נשבר כבר מזמן.

למרות שחתולים ישמחו ללקק חלב וגבינה, קשה להם לעכל מוצרי חלב והם עלולים לגרום להם לשלשולים.

אין לתת בשר נא וביצים חיות העלולים להיות מקור לחיידקי סלמונלה ואי. קולי.

אוכל לגורי חתולים – יבש או רטוב?

מזון יבש המתאים לחתולים מגיע בצורת כופתיות יבשות כמו לדוגמא אלמו נייצ’ר הוליסטיק לגורים.

המזון הרטוב מגיע בפחיות שימורים או במגשיות (תלוי ביצרן).

המזון הרטוב אמנם קל ללעיסה לחתלתולים שהלסת שלהם חלשה ושיניהם קטנטנות. אך הוא מכיל כמות גדולה של מים (כ- 80%) וכדי שגור חתולים יקבל את כל רכיבי התזונה בכמות הדרושה לו, עליו לאכול לפחות שתי קופסאות ליום וזה לא מעט עבור גור קטן.

יש לזכור שהמים שבמזון הרטוב חיוניים לחתול שחוש הצמא שלו אינו מפותח ובטבע הוא ניזון על טרף המכיל 70% מים.

לעומת זאת, המזון היבש הוא מרוכז ומאוזן וכמות קטנה ממנו (כ- 30 גרם) מספקת לגור את כל הדרוש לו מבחינה תזונתית.

יתרון נוסף למזון יבש הוא שגריסת הכופתיות הקשות מנקה את השיניים.

אם הגור מתקשה ללעוס את הכופתיות, ניתן לרכך אותן במעט מים חמימים או בעזרת מזון רטוב (רצוי). במקרה זה, יש להקפיד לזרוק את שאריות הארוחה מיד ולא לתת למזון לעמוד.

ככלל, כדי ליהנות מיתרונות שני סוגי המזונות הרטוב והיבש כאחד:

פילוסופית ההזנה של אלמו נייצ’ר גורסת כי מומלץ לשלב לחתולים מזון יבש ורטוב מדי יום (ביחס של 60% מזון רטוב ו- 40% מזון יבש).

באופן כזה הם גם לא יתרגלו לאכול רק סוג אחד של מזון.

אז מה עם מים?

חשוב מאוד שחתול ישתה מים בכמות מספקת כדי למנוע בעיות בכליות בהמשך החיים.

כמו אבותיו, החתלתול מקבל את רוב תצרוכת המים שלו מהמזון. לכן חשוב להקפיד שיהיה לו מקור מים זמין, כמו קערת מים שיש לנקותה ולמלאה כל יום, או מזרקה לחתולים.

נקודה חשובה:

אלא אם הווטרינר המטפל המליץ, אל תתנו לגור החתולים תוספות של ויטמינים ומינרלים.

“מנת יתר” של ויטמינים ומינרלים עלולה להיות מסוכנת ולהוביל להתפתחות לא תקינה של השלד, להרעלה ולבעיות בריאות אחרות.

מזון יבש איכותי ומאוזן יספק את כל הנחוץ להתפתחותו התקינה של החתלתול ואין צורך בתוספים.

לקריאה נוספת על חתלתולים

הפוסט על חתלתולים ותזונה – כל מה שצריך לדעת על אוכל לגורי חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.

גורי כלבים זקוקים לחברותא ועדיף להרגילם לכך בגיל צעיר: היכרות ומשחק עם כלבים אחרים, בני אדם וחיות מחמד אחרות. זוהי עובדה שמקבלת משנה תוקף בשנים האחרונות ממאלפים, ווטרינרים, חוקרי התנהגות ובעלי כלבים.

גם גורי חתולים זקוקים לחברותא: עם חתולים אחרים, חיות מחמד אחרות ובני אדם אחרים, כדי שיגדלו להיות בוגרים נינוחים שמסתדרים עם בני אדם וחיות מחמד כאחד.

חלון הזדמנויות קצר

עבור גורי כלבים, החלון האידאלי לחשיפה כזו הוא לפני הגעת הגור לגיל 4 חודשים. לאחר גיל זה, למרות שניתן להתחיל תהליך חברות, התהליך יהיה ארוך ומורכב יותר.

אצל גורי חתולים, חלון הסוציאליזציה (חברות) הוא בין גיל חודשיים לשלושה.

מה היא סוציאליזציה מוקדמת?

חתלתול בדרך כלל ישחק עם אחיו לשגר ועם אמו וילמד מהם התנהגות חתולית. גם כאשר הגור יאומץ לבית משלו, יש לדאוג להמשך החינוך החתולי שלו.

המשמעות היא חשיפת הגור שלך לכמה שיותר חוויות, סיטואציות, אנשים זרים, חיות מחמד וחפצים שונים. בגילאים הצעירים (2-3 חודשים), החתלתולים לומדים מהר ובקלות להתאים עצמם לכל מצב. גור חתולים שהיו לו הזדמנויות שכאלה בגיל צעיר, יוכל להתמודד עם סיטואציות מגוונות גם כבוגר.

סוציאליזציה מוקדמת תבטיח שגור החתולים שלך יגדל להיות בוגר נינוח, בעל ביטחון עצמי המסתגל ביתר קלות למצבים חדשים.

נקודות למחשבה

כל חתלתול והקצב שלו

כאשר חושפים חתלתול למצב חדש, אין לדחוק בו.

אם הוא מפוחד או חושש, כדאי לתת לו לחקור בקצב שלו. לא כדאי לכפות עליו את הסיטואציה על מנת שלא ליצור חוויה רעה.

בודקים ולומדים גבולות

חלק מתהליך הסוציאליזציה הוא חשיפה של הגור לחתלתולים אחרים ולחתולים בוגרים.

בגיל זה, חתלתולים לומדים מחבריהם למשחק איזו התנהגות מקובלת ומאיזו התנהגות כדאי להימנע בשעת משחק.

שומרים על הבריאות

היות וחלון הסוציאליזציה של גור חתולים קורה בגיל צעיר מאוד בו הוא עדיין לא מחוסן באופן מלא וחשוף למחלות, יש לברור בקפידה את חבריו ההולכים על ארבע ולוודא שהם בריאים, מחוסנים ומטופלים נגד טפילים (פרעושים, קרציות, תולעים וכדומה).

לסיכום…

סוציאליזציה מוקדמת עם אנשים, כלבים וחתולים מכל הגילאים תבטיח שגור החתולים שלך יגדל להיות בוגר נינוח, בעל ביטחון עצמי המסתגל ביתר קלות למצבים חדשים.
בואו נהנה מכמה סרטונים של חברויות בין חתולים לכל מיני:

חתול + סוס:

חתלתול + פיטבול:

חתול + סנאי:

חתול + טלה:

וזהו רק חלק קטנטן מסרטונים בסגנון הזה וחברויות אמיצות של חתולים בכל רחבי העולם…

הפוסט בחברות: סוציאליזציה של גור חתולים הופיע לראשונה ב-Spets.

התבגרות גור חתולים: במעבר בין גיל הגורות לבגרות, התנהגות שפעם הייתה חמודה וגרמה לצחוק בלתי נשלט – הופכת להיות מעצבנת. גיל ההתבגרות של חתולים, כמו של ילדים, דורש הכרות עם התנהגות זו והבנה מעמיקה של המניעים מאחוריה. אולי יקל עלינו להבין את המצב אם נתבונן בו מבעד לעיני המתבגר שלנו.

הורמונים! מילה המעוררת חלחלה בכל הורה היא גם מילת המפתח בתקופת ההתבגרות של הגורים.

ריסוס וסימון טריטוריה

כאשר גור חתולים זכר מגיע לגיל המתאים, הוא מתחיל לחוש בדחף לסמן טריטוריה ולעדכן את הסובבים שהוא נכנס ל”שוק הפנויים-פנויות”. סימון טריטוריה נעשה ע”י התקרבות למשטח אנכי, הרמת זנב וריסוס שתן ולפעמים גם את תוכנן של הבלוטות האנאליות על המשטח הנ”ל. התנהגות זו מופיעה במקביל לשינוי בריח השתן, וכן, הריח הוא אופייני ובלתי נסבל…

הפתרון לעניין הריסוס הוא פשוט

כדאי לסרס את הגור מוקדם ככל האפשר (אבל לא לפני גיל 6-7 חודשים! לא לפני שמערכת הרבייה הבשילה). ככל שהחתול מבוגר יותר והתנהגות הריסוס שלו נמשכת זמן רב יותר, כך הסיכוי שההתנהגות תיעלם בעקבות הסירוס נמוך יותר.

אם סירוס לא עוזר ישנם עוד אמצעים, אך עדיפה פעולה מונעת ולהקדים תרופה לריסוס (התייעצו עם הווטרינר שלכם).

ייחום

יום אחד החתלתולה הקטנה והחמודה שלכם מגלה סימני חיבה יתרה מוגזמים ביותר תוך כדי גרגור: “היי מותק… מה נשמע…”?

אם גילה בין 5 ל- 10 חודשים, כנראה שהתחילה להתייחם.

בין ההתנהגויות שתוכלו לצפות להן ב- 10-14 ימים הבאים: יללות בקול מפתה, התמרחות על הרצפה ועל כל רהיט בבית ופרסום המצב לכל חתולי השכונה באמצעות הטלת שתן בכל מקום.

ישנן שתי אפשרויות:

לסבול בשקט, תוך ניקוי הבית והדיפת חתולים זכרים (פעם-פעמיים בשנה, כל שנה) או לעקר.

כמו עם הסירוס, רצוי להקדים תרופה למכה ולעקר את הגורונת לפני כניסתה לגיל ההתבגרות (באזור גיל 5 חודשים).

בל נשכח שעיקור וסירוס הן פעולות הכרחיות למניעת התפוצצות אוכלוסין של חתולים ולמניעת סבל מיותר של האימהות והגורים שלא תמיד ניתן למצוא להם משפחות מאמצות.

גירוד רהיטים

שומעים את הקול המחריד הזה של ציפורניים שורטות את הספה החדשה שלכם? למה לכל הרוחות החתלתול שלכם מגרד את הספה? הרי מתקן הגירוד המפואר בצבעים אפנתיים שקניתם בהמון כסף מחכה לו פחות משני מטרים משם!

סיבה אחת להתנהגות זו היא סימון. השארת החותם בטריטוריה שלו (או שלה…). החתלתול מסמן את הרהיט כחלק מהטריטוריה שלו.

הסיבה השנייה (וכנראה פחות קשורה ספציפית להתבגרות מינית) היא פשוט חידוד הציפורניים האינסטינקטיבי.

אז מה עושים? איך מצילים את הספה החדשה?

ראשית, אפשר לגזור מעט את ציפורני החתול, רק את הקצה. השתמשו בקוצץ ייעודי ועשו זאת כל שבועיים-שלושה כחלק משגרת הטיפוח. כדאי להכניס את גזירת הציפורניים לשגרת הטיפוח מגיל קטן ולהרגילו לכך. בקשו מהווטרינר שידריך אתכם כיצד לעשות זאת נכון.

לעולם אבל לעולם – אל תעקרו את ציפורניו של החתול!!! (ראו בהמשך הכתבה).

שנית, ספקו עמדת גירוד (scratcher) עטופה בחומר מתאים המהווה אתגר לציפורניים, כמו חבל למשל. עמדת הגירוד צריכה להיות בגובה מספיק (כמטר בערך) ובעלת בסיס רחב כדי שלא תתהפך כאשר החתול משעין עליה את משקלו, מטפס עליה או “תוקף” אותה.

טיפים לשכנוע החתול המתבגר לעבור להשתמש בעמדת הגירוד:

פזרו מעט “קטניפ” (שאלו בחנויות לחיות מחמד), מידי כמה שבועות כדי לעודד את החתול להשתמש בה.

הפנו את תשומת ליבו של החתול לעמדת הגירוד החדשה ע”י משחק אינטראקטיבי בסביבות והמתקן ועליו.

הציבו את המתקן קרוב למקום השינה החביב על החתלתול. הדחף לגרד הוא החזק ביותר כאשר חתול מתעורר משינה.

אחרי כמה שבועות כשהחתול כבר ניגש אל עמדת הגירוד בעצמו, תוכלו להתחיל בהזזה הדרגתית שלה למקום נוח יותר בבית.

אין לעקור את ציפורניו של החתול!!

הציפורנים של החתול הן המשך ישיר של פרקי האצבעות. עקירת ציפורניים היא קטיעה של הפרק האחרון באצבע של החתול. פעולה זו גורמת סבל רב לחתול גם אחרי ההחלמה מהניתוח – הסרת הפרק גורמת לשינויים ביציבה ובהליכה של החתול. בהמשך, תגרום לבעיות פרקים, שלד ועמוד השדרה.

מלבד הסבל הפיזי של ניתוח הקטיעה הקשה, החלמה ובעיות שלד ופרקים, חתול שעובר הליך כזה יסבול מטראומה נפשית מתמשכת ויהיה אומלל לשארית חייו.

אגרסיביות במשחק ואימון לתפיסת טרף

מעקב אחרי טרף, התגנבות, זינוק ונשיכה. “איי! זה לא טרף! זה הקרסול שלי!”.

חתולים הם טורפים. כאשר חתלתול מגיע לגיל 8 שבועות, הוא כבר יודע את התיאוריה. על האספקט המעשי צריך להתאמן.

אם גור החתולים שלכם הופרד מאמו לפני הגיל המומלץ (8-10 שבועות), הוא כנראה החמיץ שיעור חשוב: שליטה בעוצמת הנשיכה. לכן הגפיים שלכם יהיו כנראה הקרבן הראשי.

צעצועים במקום רגליים

נסו לתעל את הפעילות הזו כלפי צעצועים, כמו צעצועי חכה שבעזרתם תוכלו להעיר אותו לפעילות.

ישנם הממליצים “לתקן” את החתלתול כאשר הוא מתביית על הגפיים של בן אנוש בנשיפה רועמת, כמו שאמא חתולה משמיעה.

יש הממליצים להשתמש במרסס מים עדין במקרים שהגור לא הבין את הרמז.

אין להכות את החתול!!! וכדאי לשבח אותו במקרה שהוא תוקף את הצעצוע.

כדי למנוע פציעות כואבות

לעולם אל תנסו לגרום לחתול לתקוף את אצבעות הידיים או הרגליים שלכם. תמיד דאגו שיהיה צעצוע ביניכם לבין השיניים בזמן המשחק.

מתנות קטנות

בשלב זה, החתול המתבגר שלכם עשוי להביא לכם מתנות קטנות כמו ג’וקים או עכברים שתפס. כי הוא אוהב אתכם ורוצה להראות לכם את זה. יכול להיות שתקבלו אותן בטקס הענקה באופן ישיר או תמצאו אותם במיטה או בנעליים שלכם.

על מתנות אומרים תודה

אל תשכחו לשבח אותו על המתנות שהביא. העיקר הכוונה…

אה, ואנחנו מציעים להרים את השמיכה והכרית לפני שאתם נכנסים למיטה ולנער נעליים לפני שמכניסים רגל…

פעילות לילית

בניגוד לאמונה הרווחת, חתולים אינם פעילים בלילה באותו אופן שעטלפים או דביבונים פעילים בלילה.

חתלתולים בגיל ההתבגרות נוטים להיות פעילים מאוד לפני עלות השחר.

חתולים בטבע צריכים לעבוד קשה עבור הארוחה הבאה שלהם. כך שפעילות משחק נמרצת שאחריה ארוחת ערב מאוחרת ומשביעה – תעזור לחתול לישון עוד קצת.

שימו לב שאינכם מלמדים את החתול התנהגות לא רצויה בטעות

אם החתול שלכם מתעורר לפני עלות השחר ומיילל ואתם קמים להאכיל / לשחק / להתרפק או שילוב של הפעולות הנ”ל, אתם בעצם נותנים גמול של תשומת לב על התנהגות לא רצויה.

אל “תנהלו משא ומתן עם טרוריסטים”. משכו את השמיכה מעל הראש והתעלמו. בסוף ימאס לו וההתנהגות תפסק.

לא לשכוח לנשום עמוק

כמו ילדים, גם חתולים מתבגרים בסופו של תהליך והם עושים זאת בהרבה פחות זמן. הצטיידו בסבלנות מרובה ובחוש הומור ושתו הרבה מים. גם זה יעבור ותזכו בסופו של דבר בחתול בוגר ורגוע. התעלולים והחכמה ימשיכו להפתיע אתכם כי זה טבעו של החתול.

הפוסט חתלתול בהפרעה: לשרוד את גיל ההתבגרות הופיע לראשונה ב-Spets.

באופן כללי, חתולים עמידים למחלות יותר מרוב חיות המחמד, אך עדיין הם חשופים להדבקות במחלות ולסיכונים סביבתיים.

עד גיל 8 שבועות, הגור עדיין מוגן על ידי הנוגדנים של אימו אותם קיבל במהלך ההריון וההנקה.

לאחר שנפרד מאמו והגיע לגיל 8 שבועות, עליו לקבל חיסון ראשון אצל הווטרינר. הווטרינר יבדוק את מצבו הפיסי והבריאותי של הגור, יחסנו וימליץ על טיפול נגד תולעי מעיים וטפילים חיצוניים.

תזונה נכונה כבר מגיל צעיר מחזקת את המערכת החיסונית, והווטרינר ימליץ גם על המזון המתאים לגור.

האכלת הגור במזון איכותי המותאם לגורי חתולים, תספק לו את כל אשר הוא צריך לגדילה ולהתפתחות אופטימליים. תזונה נכונה אף תמנע בעיות בשיניים ובחניכיים.

העדיפו מזון מאיכות טובה בעל נעכלות גבוהה, כך כמות הצואה של הגור תהיה קטנה, עם ריח מינימלי וקלה לפינוי.

עיניים

מעט דמעות בעיניים או הפרשה יבשה בזווית העין – הן תופעות מוכרות ולא מדאיגות. יש לנקות את זווית העין עם מגבון מיוחד או מטלית רטובה. אין להשתמש במגבונים המיועדים לתינוקות!

אם ההפרשות מהעין הן מסיביות ובצבע צהוב מוגלתי – יש לגשת לווטרינר.

אוזניים

אם הגור מטלטל את ראשו או מגרד בסביבת האוזניים, ייתכן והוא סובל מהטפיל אקרית האוזניים.

יש לגשת לווטרינר לקבלת טיפול מתאים.

שיניים

יש לבדוק את השיניים ואת צבע החניכיים.

אם לגור יש ריח רע מהפה, או שהוא מרייר באופן מסיבי או שיש לו קשיים באכילה – יש לפנות לווטרינר.

סימני מחלה

תוך השהות עם הגור המשעשע והבילוי איתו לומדים להכירו: את אישיותו הייחודית, התנהגותו, הרגלי האכילה שלו וגם את אופי הפרשותיו.

שינויים באחד מהדפוסים הרגילים עלול לרמוז על התפתחות מחלה.

למשל:

שינוי במצב הרוח, אפאתיות, חוסר תאבון, צמא בלתי רגיל, עליה או ירידה פתאומית במשקל, שינוי במצב העור והפרווה, שלשול, עצירות, הקאות, קשיי נשימה, קשיים במתן שתן, עיניים דומעות, נזלת, התנהגות מוזרה.

אם סימפטומים אלו נמשכים, עליכם לגשת בהקדם לווטרינר.

גור בריא = גור שמח

רוב הגורים המחוסנים, המטופלים נכון נגד טפילים ואשר אוכלים מזון איכותי – נהנים מבריאות טובה וממצים להנאתם ולהנאתכם את תקופת “ילדותם” המאושרת.

הפוסט בריאותו של גור החתולים הופיע לראשונה ב-Spets.